|
חייל עסוק, שהחליט לשנות גישה ולהתחבר מחדש לצד
האומנותי שבו.
"מה שמצדיק יותר מכל/ מה שמצדיק את היאוש הגדול/ היא
העובדה הפשוטה החותכת/ שאין לנו בעצם לאן ללכת". דוד
אבידן
בנוגע למהות האומנות אז מה שיש לי להגיד זה שכאילו ברגע
שנוגעים בה אז מאבדים אותה כאילו, כאילו... כאילו היא חלקיק
קוונטי קסום כזה, שזה מה שמוחק ת'... ת'... עפר מהחמיצות.
|
אני לבד
אני המועמד
הממשלה בעד
המקהלה בצד
|
אחד לא שניים
הגיע הזמן
להשחיז סכינים
להצטייד לקור
|
באורות רמזורים חלונות ראווה
ועוד לילה עוד יום שעובר
|
כעת תומס הוא הכהן הגדול
ואני קונפוציוס אוכל
אורז קר לעזאזל
|
אלעד, פרוק שלל שנאתך בתוכי
|
בוא וניתן לשלום הזה סיכוי
בוא ונדאג לעתיד ילדינו
|
למדי אותי קסם פשוט של אהבה.
|
אני טבול בשוקולד אהבה סמיך.
|
ובימים רגילים
גם אתן חזקות
|
|
|
בצקת זה חמץ?
קומיצה, משגיח
כשרות בחדר מיון |
|
