|
את יכולה לדמיין את השעה ביום בה השמש מתחילה להעלם, אך עדיין
יש אור? זה פרק זמן קצר מאוד של כמה דקות, בו האור מאבד מעצמתו
אך ברגע הזה בלבד, יש מין חדות נדירה באוויר - הצבעים נעשים
עמוקים יותר וקוי המתאר מתבהרים. זה הזמן האהוב עלי ביום.
|
השפתיים הן אלה המעניקות לשפה את החופש לאחר שנולדה בתוכנו,
בגרון, בחך, בשיניים, בלשון. בעיתון תמונה של ילדה פליטה
לבנונית יושבת יחד עם אמה בצד דרך עפר. הן אינן דוברות שפת
פליטות מטבען, עד אתמול הן דיברו בשפות העולם.
|
זה הזמן בו עלים עיפים ומאובקים
נושאים פניהם אל מעלה.
|
לפעמים חתולים מוותרים על מנתם
וסתם כך פונים והולכים להם
|
בצד ישכח הקרש
ויישכחו הירקות החתוכים לסלט
ותשכח הסכין
ויישכח הכל
|
הבית ריק.
לא, הוא לא בעצם -
|
מלווים את העיר לקצה
והעיר זולגת לאורך הכביש
|
ביני לבין הכפר מפריד שדה -
'שדה הפרדה'.
השדה קטן, אבל נראה
כאילו אורות הכפר נאבקים במרחק
|
ואשאל
האם מקורו של מזל זה
בפרסה שעל צוארך
|
רק שעה אחת
קדימה,
כדי שלא נאבד שליטה
על הזמן
|
|
|
there is no
place like
stage
there is no
place like
stage
there is no
place like
stage
למה לא קורה
כלום?
משיח בגופייה |
|
