|
 86378418
ילידת 1985. מקווה לטוב.
מאמינה שייסורים אינם אומנות, שכאב אינו אהבה
ושמכישלון לא לומדים יותר מאשר מהצלחה.
אה, ושצריך צבא חזק.
נתראה בשמחות.
אלכסנדר דיומא כתב פעם: "מנין הוא בא, אינני יודע. אך לאן הוא
הולך- זאת יכול אני לומר לכם: הוא הולך לגיהינום."
|
מוקדש, באהבה עזה כמוות, ליועצת השכבה שלי.
אני אכן נוסעת.
לרומא.
לשבוע.
|
אלפי זוגות עיניים הביטו בי, וככל שהיום נמשך יותר ויותר זוגות
עיניים הביטו בי.
בשעות הצהרים המאוחרות, אפילו עשרות אלפי זוגות עיניים.
אף אחד מהם לא ראה אותי, כולם פשוט רפרפו במבטם עליי והמשיכו
הלאה.
|
אומרים, שבזמן אירוע אלים במיוחד, קשה במיוחד או סתם כשבנאדם
לא ממש מבין את כל המהומה שמסביבו, המוח מתמקד בדבר אחד, דבר
אחד ויחיד שעליו האדם חושב.
- חם לי!
|
הירח היה מלא באותו לילה, והשיר מתנגן ברדיו:
"I see you,
the only one who knew me,
and now you eyes see through me,
I guess I was wrong."
|
סתם. הכותרת של הקטע היא סתם. בסגול-סגול, לא בפתח-קמץ ולא
בשווא-קמץ. סגול-סגול. אם היה פה ניקוד זה היה חוסך לכם לקרוא
את השורות האחרונות.
|
"היי, מה נשמע?"
זיהיתי את הקול.
תסכול וזעם הציפו את מוחי.
ברגע הבא נמרח חיוך ענקי, אידיוטי כמו שאף חיוך עד עכשיו לא
היה, על פניי.
|
When I was young my loves were three
|
את, שירי לי,
ספרי לי סיפורים
והשקיטי את הסתירות.
היי לי אם ומאהבת ואחות...
|
כאן
גם כששום דבר לא בטוח
והכל עוד פתוח
|
אני, שמדקלמת שורות מהצגות תיאטרון,
אני, שמסרבת להכיר בקיומו של הארון
|
אני מחפשת עמוק
יותר ויותר בעצמי
מה לא בסדר אצלי.
גן נעול אחותי כלה.
מעיין חתום.
|
עוד רגע ויימוגו צעדי רגליי
שהותירה מנוסתי למקלטך.
עוד רגע ויידום באוזניי...
|
"I feel pretty, feel so pretty"
בת שש עשרה הייתי.
|
יסופר כאן סיפור המוכר למעטים
סיפור אגדה, שסופו לא נודע.
|
אני עליו חושבת
ומזילה דמעה
|
הידיעה הזאת, שיש לך את הכוח לפגוע במישהו, ולפגוע עמוק, היא
משכרת.
|
|
|
החיים הם לא כמו
זיין.
החיים תמיד
קשים.
(המוצון מעביר
חוכמת חיים
מאביו לבמה
חדשה) |
|
