|
תודה אישתי על ארוחת הבוקר שאהבת לי למיטה
תודה אישתי על התקווה
תודה על חיבוקים חמים
תודה על הילדים
(היי אין לי שום אישה,היי אין אפילו אהבה
היי הכל חלומות ענקיים,היי אני אפילו לא חולם
על ילדים)
מאחורי ספר השירים שלא אוציא לעולם יהיה כתוב כלום
כלום ענק
כלום ענק עם עננים
אני חושב שאני אוהב עננים
אני לא מתאהבת בקלות , אני לא נהיית חברה של אנשים- במיוחד
בנים עצובים- כל כך בקלות , אבל העצבות שלו ריתקה אותי , צורת
המחשבה שלו , נקודת המבט השונה שלו על העולם , כמו אומר אני לא
באמת שייך לפה , אני אורח זמני , באתי להנעים את זמנכם כל עוד
אני פה .זמני שכמו
|
לא שמתי לב
פשוט לא שמתי לב
|
תעוף מפה יפה נפש לא רוצים אותך פה, אלא אם כן אתה הורג אותו
קח את הקאטר ותהרוג אותו אנחנו נעזור לך.
הוא לא עשה את זה הוא השפיל את מבטו לקרקע ולא עשה את זה
לא היה מסוגל להרוג את היצור הקטן והמסכן , ואז הוא עשה מעשה
שלא יעשה ,מעשה שלא יעשה אם חייך יקרים
|
החלטתי להפנות את המבט לכיוון הדרקון בפעם האחרונה לפני שאני
הולך להתקלח. מיקדתי את המבט שלי למקום שבו הוא נח.
לא ראיתי אותו, הוא נעלם ממש כמו שהיא נעלמה.
|
הוא פגש אותה בחנות דיסקים יד שנייה והיא למדה אותו הכל , הפכה
אותו לעוד יותר קיצוני , עוד יותר זועם , עוד יותר נהליסט ממה
שהוא היה, והיא אהבה אותו , החזירה לו אהבה , ליטפה אותו ואת
האגו הפצוע שלו , האגו שכמעט לא היה קיים , רק איד מחורבן ,
איד פראי , דבר לא
|
היא נשארה הילדה היפה שהכרתי , עם עיניים צוחקות וחיוך רחב ,
אבל משהו היה כבוי , הלכנו לבית שלה , ישנתי שם כמה ימים ואז
החלטנו שאנחנו חוקרות את כל ניו זילנד ואולי את אוסטרליה,
שכרנו רכב (קשה כל כך לנסוע בצד ימין של הכביש)ועשינו תורנות
נהיגה,
|
אולי פעם את תביני
שלכל מה שקרה הייתה מטרה
ותחזרי בצהלות
צהלות שמחה
|
שמועות זדוניות על
יד המקרה
|
עם נהג נודד למקומות רחוקים
במונית חולם אותך
|
כל הצבע הזה
מתערבב לי
הדם
והנוצות והריח
|
אני מנסה לשמוח
המים בתחתית האגם
שאיבת החיים הזאת
הנה
|
זה כל המהות
לכתוב שירה על פתקים קטנים
גזרי עיתונים
זה כל העניין בעצם
|
אל ניניו
הבית שלנו בירושלים נפל
כל התקוות שלנו למשהו טוב
|
אם הייתי יכול להחזיר את הכל
חזרה
הייתי בוכה
כן
|
אמא אומרת שמותר לאכול דגים
אמא אומרת שמותר לדרוך על נמלים
אבל אני לא מסוגל להרוג משהו זז
אני יודע שזה מוזר
ולפעמים דיי נמאס
|
אני חושב שהמלחמה הבאה
כבר כאן
הזבובים יחוגו מעל לגופות
וראש הממשלה ינאם
|
אני לא גאון
אפילו השכן אמר
במיוחד המורה למתמתיקה
זה שחשב שיש לי מוח של ציפור
זה שאמר שאני תמיד שיכור
|
אני לא גנב
רק היתי רעב
פחדים מאתמול
מחשבות עד כאב
|
לנדוד כי המסגרת
לא מתאימה
לנדוד כי ככה
אומרת הנשמה
|
אבל זאפה מת לפני עשור
והתרבות שלו בסוף תעלם
|
רק אתמול רציתי
שיקראו לי סרגיי
או כל שם רוסי אחר
אבל אולי זה לא אני
אולי אני לא מתקדם
|
נגעתי בעוצמות שלי
הריח דיי נעים
גם הטעם נהדר
והיא אומרת ש
אני דיי מוכשר
|
אין היגיון בכל זה
אני לא מוצא כל
היגיון בזה
|
ואת קרובה רחוקה
ואת נסיכת LSD שלי
ואתה קרוב רחוק
אתה נסיך LSD שלי
אל תאמרי שלום
אל תאמרי שלום
ואת נעלמת בחשיכה
אל תאמרי שלום
והחיות בורידים ממשיכה
החלל הזה
החלל הזה שבי
ואני נמצא בחלום LSD
|
אנשים אומרים ש
אני לא מבין במוסיקה כלום
ואיך אני שומע קול כזה איום
|
יש כוכב אחד מנצנץ
שלא יודע שאני אותו אוהב
שאני חולם עליו עד כאב
אבל זה לא משנה
את העובדה
שהוא שלי
במידה מרובה
|
יש לי גמל בחצר
הוא אוכל ירקות ירוקים
אתמול הוא אמר לי בקול חלקלק
אל תשכח את כל מה שאני אומר
כי על דבריי אני לעולם לא חוזר
|
אני זוכר שמריים אמרה לי
שהמוח שלי הוא כמו
פטריית הזיה
כמה פחדים היו בי אז
|
תגבילו אותי, לא יהיה דם
הדם שבי זורם הפוך, את יודעת
שם ראיתי את האמת
שם הבנתי
לא דם, קינוח, צעקתי
לא דם, קינוח, אנושי
|
יש פה יונים לבנות,
יש פה אווירה של שלום,
יש פה אנשים מתים,
היה לי חלום.
|
היכן הדממה שבורחת פתאום
אני בלונדון
שדרות בן גוריון
|
בסוף כל המכשפות יבואו
על מטאטאים מניקל
את תרכבי אל-חלד עם מנוע
|
עדיף לסיים את זה
בצורה חלקה
בשיחה די קצרה
במשפט אלקטרוני
|
מוסיקה של אויבים מהעבר, משמידי העם, דווקא לזה אני מתחבר
אומה טהורה? ייסורי מלחמה? ופעם הייתי מחבל מתאבד
|
אז התחברתי לשטן זה לא אומר שאני שטניסט
אז התחברתי לעם זה לא אומר שאני קומוניסט
אז התחברתי לאדמה זה לא אומר שאני אפר
אז התחברתי למוות זה לא אומר שאני ז"ל
|
קומוניזם לעם הפשוט ,
פשטות לקומוניזם הנהור .
מילים ביפנית , גרמנית , איסלנדית .
אנשים נעלמים .
|
ושם מעבר לקשת
הכל כל כך ירוק
רוצים לחיות עם חשק
עם חשק לאהוב
|
הם מזכירים לי את בלה
שבאה והולכת מתי שבא לה
אבל בלה שונה
|
אהבה בת זונה ,
איך הרשתי לעצמי .
|
שרבוטים
מחשבות מוזרות
דברים שאומרים לעצמך
שתיקה
|
אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
|
|
החבר של שלי הוא
פיקציה של
השרוף.
אילנה דיין
ומורן איזנשטיין
בחשיפה הישר
מהתנור. |
|
