|
אהבתי לך חסינה בפני רב הפגעים. מחלה קשה לא היתה
פוגעת בה, מחלה אנושה לא היתה פוגעת בה, עיוות המראה
הפיזי לא היה פוגע בה, אבדן תפקוד מיני לא היה פוגע
בה, תלות פיזית לא היתה פוגעת בה. יכולת לבקש ממני
לסעוד אותך לאורך שנים, לסעוד אותך על ערש דווי,
להתאים את עצמי לתנאים כלכליים לחוצים, לבלות את
הזמן בכל מני צורות שלא הייתי בוחרת בהן בעצמי, ואני
- הייתי נהנית להיות אתך, לחיות אתך, ואת אהבתי היתה
מזינה אהבתך.
לבי מתמלא למראה השמחה בעיניך כשאנחנו נפגשים. כל תא
בגופי אומר "אני שלך" כשאני בזרועותיך, וחשה את חם
גופך, נשמתך, אהבתך, עדינותך, רגישותך, התחשבותך.
לשמע מילות החיבה שאתה אומר בתוך משפט פשוט, מבקש
ממני לעשות משהו או מספר עלי למישהו, נפתחים כל עלי
הכותרת של פרחי אהבתי.
זהירות - או קרוב או רחוק. או כאב בלתי נסבל, או לזרום עם
החיים
א ס ו ר לחבר
|
יש הפרדה לשני עולמות בנושאים רבים. מזרח/ מערב, משפחה/חברה,
כאב בלתי נסבל/אפשרות להמשיך הלאה, פנים/חוץ. אתה עובד בשני
חלונות, מחיצה על המסך, מחיצה בתוך הדיסק, סוגים מקבילים של
קלט/פלט, הפרדה מוחלטת. וכבשה אחת קטנה, עברה פתאום ללא התראה
ממשית
|
כל תא בגופי אומר "אני של אהובי" כשאני בזרועותיך, וחשה את חם
גופך, נשמתך, אהבתך, עדינותך, רגישותך, התחשבותך. לשמע ביטויי
החיבה שאתה אומר בתוך משפט פשוט, מבקש ממני לעשות משהו או מספר
עלי למישהו, נפתחים כל עלי הכותרת של פרחי אהבתי.
|
איך לא ברחתי ממך כמו מפני אש לאחר התפרצות הגעש ההיא? במה
נשאר לי להאמין? מוזר. האם האהבה מרפאת?
|
|
|
הרשה נא לי
לחלוק על דעתך!
המכחישנית |
|
