|
הוא היה בחור בודד שכזה, לא רציני, השתמש במילים
ככוח היחיד שניתן לו, ואז הוא גילה עצמו והבין כמה
הכתיבה באמת חשובה לו, אז הוא כתב וכתב עד שלדקת
פרקים קשה פרצה בוויטנאם, והוא נאלץ לשרת בלבנון,
וללמוד גיאוגרפיה, כי לבנון אפילו לא קרובה
לוויטנאם, אז הוא חשב לעצמו: "כמה חבל, כמה חבל שאין
אפילו נקודה אחת בכל השורות האלה שאני מהרהר לעצמי
בגוף שלישי"
וקראו לו רז, וקראו, וקראו... (שלוש נקודות)
פרכסתי על הרצפה דקות מספר, העמדתי פני מת. מסניף את ריח
הקורקבן שלי, נהנה.
|
"ראית פעם בחורה ששורקת? אין אחי, אני מאוהב", יוסי, החבר הכי
טוב שלי והבן של השכנים מזה שבע עשרה שנים, הכריז הכרזה זו
בפניי, מאושר, נוטף זיעה מפניו. בדיוק סיימנו את הריצה היומית
שלנו.
|
איש הגבינה קם בבוקר גבינתי, לבש תחתוני גבינה ומכנסיים מאוד
גבינתיים, וחולצה העשויה מגבינה,
ונעל נעליים גבינתיות.
|
איש העיפרון הלך ביום העפרוני בשנה לכתוב סיפור מעופר במחברת
העפרונית.
בדרך למחברת פגש באיש לבן.
|
אימפוטנט חסר תקנה הלך לו ברחוב השומם כשלגופו גרביים בלבד.
|
''בלעתי רוק, מצטער'', אני צועק צעקה חלושה, מיתרי הקול רועדים
בחוסר ברירה, כעת עליי להתאפק ולהימנע מבליעה נוספת, אחרת היא
תתקשר למשטרה ותודיע שהחנון השכונתי שוב משתמש בנוזלי פיו על
מנת להרטיב גרונו, חס וחלילה שלא יאכל משהו.
|
כשאימא שאלה אותי שאלה מסוימת ולא עניתי לעניין. אני חושב
שבאותו רגע עניתי לה - ''כן, אני רוצה עוד הפלקות בטוסיק הקטן
והעגול שלי'' כשהיא בעצם שאלה אם אני רוצה עוד תה.
הצלחתי להתחמק בכך שאמרתי שכואב לי הראש ורצתי לבית ספר.
כרגיל, אני מאחר.
|
ההתעוררות הייתה כואבת ביותר, אך זו הייתה הראשונה בה שמחתי
להרגיש קור אנטרקטי מקפיא את רגליי כאילו היו שייכות לאותו
הקור. הרגשתי אותן. מעליי עמדו שני נערים בני גילי, האחד נמוך
כגובה החלציים של אדם בוגר והשני כגובה חלון הקומה השנייה.
|
אין לי אפילו צל של ספק שאני הכי חתיך באוטובוס, אפילו החבורה
בעין ימין לא תוכל להעיד אחרת. עולה עכשיו זוג מאוהב, ואני
רואה את הבחורה בזווית העין בוחנת אותי, ממש מאוהבת. אני אשם
שנולדתי מושלם?
|
אך כשהרגשתי עצמי נמרח על מדרכת האספלט השחורה והרותחת. ולאחר
מכן את טביעות נעליו דורסות אותי ללא כל רחמים יחד עם סמל
ה"נייק" המוטבע בהן, ידעתי שהגיע תורי, אך עם זאת נהניתי
מהמחשבה כי הוא דורס את עצמו.
|
אני חוזר לבית עם הפיצה, נכנס בביישנות ושואל בשרמנטיות של
דביל "הזמנת פיצה?". ספיר מחייכת ואומרת שעברה לה עכשיו איזו
מחשבה בראש. אמרתי לה שאני יודע מה עבר לה בראש ועזבנו את זה
ככה.
|
The core got open by him
It's all chaos close and far
A cold endless rim
And one open bar
|
שבור אותו לרסיסים, דמך המנוקב זכוכיות ופרחים שבורים יאיץ
לבך. וזה יתפוצץ.
|
אני חושב על ההוא שבחר למות
על אירלנד ומרגלים אנגלים
מפוצץ לעצמי את העור
וגונח סבל
|
בואו נתבוסס רגע אחד בכלום.
אין אוויר אפילו ואתם נושמים
את האף שלכם.
אוטיזם של פרקטיקה בנוסף
|
לנגן בגיטרה, להלחין אותך
לשיר גרוע, להרוס
לעמוד מול המראה, לנשק לך את העורף, לחבק
לרקוד איתך סווינג
|
בזל
"אחר כך, עכשיו בוא תאכל איתנו אלכס"
אלכס
"באמת?"
בזל
"כן, אחר כך תנקה את כל הבניין"
|
ליאת
"אני אוהבת אותך"
ליאור
"אני אוהב חומוס"
|
יש אגם גדול בקצה העולם, הוא קורא בשמות של ילדים אבודים שהלכו
לארץ אחרת ולא, הם לא חזרו.
|
|
|
