|
ועוד רז אחד לך אתודה
נפשי נשרפה בלהבה
אומרים אהבה יש בעולם
מה זאת אהבה
למה אתה צריך ללמוד לדבר? שאל אותי בפנים מעושות, הרי בכל מקרה
ישימו לב למבטא שלך. אתה רוסי, וכרוסי, לעולם לא תרגיש שייך.
בישראל לא משנה מי אתה ומה אתה, משנה רק מאיפה באת. וגם
ישראלים יודעים את זה. הם לא מתווכחים.
|
הוא עלה על האוטובוס בלי להביט לאחור.
הוא נישק אותי על השפתיים.
שאלתי אותו אם הוא ידבר איתי והוא אמר שכן, אם אני ארצה.
שאלתי אם הוא נמנע מלעשות דרמות רק בגלל שהוא חושב שאני ניזון
מהן, והוא אמר שלא, אין דרמות.
הלכנו לתחנת האוטובוס.
|
נזכרתי פתאום בחדר ילדים
ילדים שרוצים רק לגדול
נזכרתי איך בהינו לילות כימים
בנרות, בקירות, בעטיפות של תקליטים
|
אולי זה יצר קיים
תכנות מעוות
ואולי
זה אתה.
|
אין לי צורך בך
על-אף שמעולם לא ידעתי
בנוי לתלפיות
ונפשי בנוייה לתלפיות
|
ואם טמון בי אדם ישר
שיתוודה בבקשה
שינצח את המפלצת הכלואה המושכת בריסי
את ציפרני מתוך גופי מושכת
את שערותי
|
כעת היא יושבת בלי נוע
בוהה בעולם מזויף
רגליה כבדות ושמנות
את נפשה הטובה הוא שרף.
|
אני יושב ומזיע
מזיע וחושב
|
בין העור לבשר
שכבה דקה של מראה
|
וכשתוריד חולצתך
אהלך על גבעות
|
אחד ועוד אחד
הגברה ארוכת טווח
גם ברחובות זרים
כלום לא ישכח.
|
אני לא מתחבר לאנשים שמצלמים את עצמם
|
ואני עוד מעט אולי מאבד שליטה
את פתאום
יותר יפה מקודם.
עינייך אומרות -
"אני גם חכמה..."
שפתייך לא משקרות
ידייך חמות
ידי קשורה.
|
זה בא
רק אם אני לא מוכן
תינוק עם שני צללים
סכין נעוצה באקדח
ותמיד אותו אחד
שבוי בשיוויון
|
מים קדושים
זיעת נעורים מריחה כמו פריחה
זיעת חולי נפש
|
אני מקנא באנשים שלא יודעים לקנא
שלא למדו את זה מאבא שלהם
|
הבריחה שחוזרת
המשיכה המרחיקה
המגע שמהול בכהות החושים
הופכים אהבתי לעץ שגילפתי
|
יחלידו ידי
ויהיו לי כקובלנה
...
כל תמונה
תינעץ בבשרי.
|
אני רוצה להתחבא בך
עד שיבוא גשם
או עד שאלמד
|
את הצורך שלי בך
ועוד כהנה ביטויים של
הבירוקרטיה של הנפש
המתבטאים אצלי בהזנחה
גילויי נהנתנות אשר מגוננים
עליי מקשיי העולם שאינו מרפה
וקיים רק בלעדייך
|
לאמא יש מגבעת על
הפארוקה
וילדה אחרת
מתפקעת מצחוק.
|
מוחי מתוכנת
להשוות את תוכנו
עם שלך
|
כל בוקר עוצרת
אותי הרכבת
של שמונה שלושים וחמש
|
חלק מסדרת ציורים בהתהוות
כל ציור אשה
|
אמנות דיגיטלית המשלבת ציורי ילדים שצוירו תוך חשיפה לשירים של
רדיוהד.
|
מחשבה צהובה, מחשבה אדומה, מחשבה סגולה, והמון מחשבות לבנות.
|
עיינך שלי מתמזגות בחלל
לאן שלא אפנה
אהבתי
(picture text by E. Kowalczyk)
|
האוטו הלך.
אה, וגם אבא שלך.
הטקסט לקוח מתוך הפילוט לסדרה.
|
שיחה רפלקטיבית עם אבא, יומיים אחרי שנפטר.
הטקסט מתוך הפילוט של הסדרה.
|
|
|
נקמת הפרבי
מתקרבת!
פרבי זועם. |
|
