|
התקווה התמוגגה היום, הציפיות והחלומות תמו לתסוס ולנסות לחזור
לתחיה ואני , כציפור בודדה מרגישה. ציפור שעזבה את הקן, אין לה
אמא ואין אבא, הכל קר ומנוכר כביום ברד.
|
עינייך הן כשתי זכוכיות המסנוורות את עיניי
עינייך הן כשתי אגמים המציפים את פניי...
|
כלואה בכלוב ולא יכולה לעוף
כאסיר החי בכלא החף מפשע
או שנדמה לו כך.
|
בחוץ הכל חורבה ואין קצת אהבה
בחוץ הסתיו חלף והחורף נעקף
וכאן עין אהובי נטש את קנו
|
כימה שאין לה סוף
נסחפת אני אל הים השחור
מנסה בכל כוחי להגיע אל המעמקים, אל נקודת השיא
|
כל יום להסתכל בעייניך, אך כעת...
כל יום לקום בתקווה שאותך אראה, אך כעת...
|
|
|
אני מוכן להיות
פיל ושיעלו אותי
לתיבת נוח
רק תמצאוא לי
כבר בת זוג
מישהו מאד בודד
שמסדר לעצמו
בו זמנית
פנטזיה על נקבה
וכלי גדול |
|
