|
יליד 1986, סורוקה.
מוסיקאי מלידה, חליליתן מגיל 7, מלחין מגיל 8, אבובן
מגיל 12, משורר מגיל 17.
דף זה מוקדש לחתול שלי, יאניס.
ברצוני להודות לנהג שדרס את יאניס ב-28.11.2010, על
שאפשר הקדשה זו.
חם לי
חברה שלי בחו"ל
חייבים לפעמים לקחת צעד אחד אחורה, ובכן
זיו, תודה
|
איך שיר נולד?
כמו תינוק?
כמו צינוק
זה מתחיל ממחנק
לפעמים מברדק
אבל בסוף יוצא ענק
וכולם?
|
דמעות של העבר זולגות על הכרית בבוקר
יום שישי
|
Sometimes it pays to be bored
|
האות נגעה בדף
וראיתי - זה סימן!
|
לדרישת הסיבות הייתי עונה:
סקרנות, סקנדל, סקיצה, סקס
|
אתנחתא
עת נחת
עת נחתה
בילדותך
|
העפתי בגביש מבט מזוגג
ומפיו נשמעה הוראה:
|
עדיף בעיפרון
כי הוא מחיק
והעט לא
אבל הוא נובע
וזה נמרח
מהעצלות
|
בעבר השני
אין אמת ואין חיים
אך גם מוות אין
|
איך אני אשיג את הפנקס?
אני כזה אידיוט!
|
סוף סוף עיפרון
אחרי הרבה זמן בלי
רעב סינתטי
תקף אותי
|
הדביל - ממושמע
הפקודה - דו משמע
|
שוב אני נשאר בודד וחסר אור
מולי עובר חתול לבן עם זנב שחור
והחתול שם פעמיו למצוא מקום מסתור
והוא בחוץ, והם בפנים - לא מפסיקים לנחור
|
קשה להקשיב כשהלב כבר החליט
וקשב מקשה על יישום התכלית
אך לשווא החלטות כאשר המחליט
בודד
|
עד כמה היום שלך היה גרוע?
|
זר דגים מבושם
עוטף את הנעל האדומה
חגיגה של זבובים, מוסיקה ועשן
|
ניסיתי לברוח
אך תפסה אותי תנומה
עכשיו אני לא כאן
|
אין יותר מוזה
היא נשטפה באסלה
|
לבותינו נקשרו ונפרמו
אך אין ההתרה מונעת קשירה חוזרת
|
כאות מצוקה
אני עושה ורושם
אך איני עושה רושם
אף לא על אחד
|
אני רומנטיקן
הכל יפה ומוקצן
איטי ומסוכן
|
מהתחנה המרכזית בבאר שבע
עד לזו שבתל אביב
|
מסחיטת הדיכאון יוצא המיץ הכי מתוק
|
פעם, כשהייתי קטן,
העולם היה גדול, וגם אני
|
היצור יוצר יצורים
בעזרת
היצריות
היצור יוצר יצירות
בלילה
|
תרנגול צהוב פחדן
נאכל ביום כיפור
ליד בית הכנסת בלי בושה
|
אסימטריה מרירה
בלבלובי הכפור
|
מטרתו העיקרית של השחזור היא סתימת חורים, פערים אשר נוצרו
בזמן מסוים בין "התקופה הטובה" לבין ההווה.
|
What distinguishes chairs from dogs is their noticeable lack
of feelings.
|
לפעמים, כשאני עוצם עיניים לכמה שניות, אני מגיע לתובנות
שבחיים לא הייתי מגיע אליהן עם עיניים פקוחות.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
זה שמשמאלי סתם
אפס.
זה שמימיני בחור
נחמד.
זה שמתחתיי שרוט
במח.
לזאת שמעליי אני
רואה את הפיפי.
אני,
ובחייאת, אל
תשימו אותי למטה
בפינה, שיצא
משהו, גם ככה
קשה לי |
|
