[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המעריכים את רן מעון
מכאן ומעכשיו (ועם מעט שאיפות אולי גם לשם
ולאחר-כך).




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
זוגיות
נו. מה נו, אתה רואה שאני צוחקת.

ואני יודע שזה ממש ממש טיפשי, אני יודע שזה הכי טפשי בעולם,
אבל איכשהו כשהיא סיפרה את הסיפור הזה זה הרגיש לי קצת כמו
להיחתך סתם פתאום מהמכסה של הגבינה; חתך קטן שאתה מרגיש
אידיוט, הכי אידיוט מכמה שהוא מציק

היא תשמור על קשר, כל הזמן. אני מתקדם ומפלס את דרכי בין
האנשים. האוטובוס עוצר. הדלתות ואני נושמים ברווחת הקלה
קולנית, הן נפתחות ואני יורד.

עכשיו היא באוטו חוזרת לבעלה רגועה ושלווה. החלון פתוח. היא
שרה שיר איטי עם הרדיו. מוציאה מתוכה אויר, לאט, בנשיפה ארוכה.

בדיוק כשנהיה לפסטרנק קצת שקט בראש וכל העננים האפורים התפזרו,
אלינור באה, דפקה בדלת, דפקה את הכל, נכנסה כאילו לא הייתה
אצלו אף-פעם (והם גרים ביחד כבר מעל חצי-שנה)

"המכונית עובדת. הוא אומר שזה הוא שמקולקל". כלום לא זז. רחוב
חד-סטרי. גם החום תקוע. צופרים. אני סוגרת את הדלת ומתקדמת בין
המכוניות. "תזדיין!" צורח השמן או מישהו לידו. היו אולי שבע
מכוניות לפני. ואז הוא. במכונית קטנה אדומה. האוטו מותנע, לא
זז


לרשימת יצירות השירה החדשות
דיאלוג
היא טעמה בחורים בכל הטעמים. היא מזיזה את התחת ועוד חצי
מועדון בערך. הביטים מכים בה, גוררים אותה ברחבה לכאן ולשם.
ושוב לכאן. ושוב לשם.
היא שולחת לי מבט עם כל הצבעים, היא זזה לכאן ולשם. ושוב
לכאן. ושוב לשם.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ביקורתי
היום על כל ארבעה אנשים יש שפה. וגם היא משתנה, זזה. לא
עוצרים. אין לקבע. היום אתה מתחיל להגיד אותן מילים, עד שאתה
גומר, זה כבר משהו אחר. אנשים לא יבינו, לא תצליח לגעת, להחזיק
עם זה. עד שמוציאים מילון היום - זה כבר ישר לירוק של
הועד-למען-החייל.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
ש בית פרטי
יש ילדים שמשחקים על הדשא
יש כלב, עדיין גור. הוא נובח,
רץ לכל עבר.

זה כמו כיפה אדומה שלא ירדה מעולם מהשביל.

אלכס אומר שהוא אוהב אותי
ומצרף את הירח למשפט.
הר-ריש שלו מתגלגלת
מחליקה לי על הבטן
הוא מדגדג אותי גם קצת עם היד




בוקר טוב עולם,
יש ברבורים
באגם!

האישה הקטנה
ומסעותיה בעולם
הגדול


תרומה לבמה





יוצר מס' 72684. בבמה מאז 6/2/07 14:02

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרן מעון
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה