|
גבוה, מתלהב, יליד 1969
יש כל כך הרבה עשן. החברה של בת דודה שלי הציעה לי סיגריה. לא
ידעתי מה להגיד. ואז האיש עם המיקרופון אמר: קבלו את גלית
הדרי. כל כך התרגשתי, ממש רעדתי. ואנשים מחאו כפיים ואחד שמן
לידי תקע גרפס. ואז היה הופיעה.
|
זה לא מוסרי. זה מזעזע אבל אני הולך בין הטיפות. אני מרגיש
שאני באמת נמשך אליה. שהסקס מטורף. ואם פה ושם היא מספרת לי על
הבוס שלה, מה זה משנה. גם ככה הוא מתייחס אליה כמו אל זבל.
|
מחיאות כפיים. מחיאות כפיים. זה הדבר היחיד שאני זוכר מהתחרות.
שבוע לפני התחרות התחלתי להיות בפחד כל הזמן. שאני אופיע? בפני
קהל? בפני נכבדים, נציגי מפלגה והרבה אנשים גדולים? לא הרגשתי
טוב, לא היה לי תאבון, אבל הייתי חייב לאכול לפי התפריט האיום
שהמאמן נתן לי
|
ועכשיו אני עומדת במרפסת החדר. חלוק הרחצה עוטף את גופי הערום
והריחני. קר. אבל בכל זאת אני ממשיכה לעמוד. כל כך שקט. חשוך.
אורות במרחק. אני מנסה להזכר בשמות הישובים. שבסביבה. דפנה.
הגושרים.
|
|
|
חדש בבמה:
תרגום מודרני
לסיפרו הנודע
של ניטשה -
"כה
אמר לי
הטוסטר"... |
|
