|
דף זה מוקדש כולו לאנה, כי רוב השירים נכתבו עליה
ובזכותה.
היו הם שניהם על סף התמוטטות.
לא אהבה...
לא שנאה...
לא אושר...
לא קינאה...
לא שמחה...
לא עצב...
|
אני לא יודע למה, אבל דווקא לי הוא נתן במתנה את
אותה האישה.
|
לכל אדם יש אהבה
לכל אדם יש אמונה
רק לי ולך יש תקווה...
|
קורעת את השמיים לגזרים.
ומחפשת אותך בין העננים.
|
אימא אהובה ונערצת
לאן את הולכת?
חכי נא רגע וספרי!
|
אני אחכה עוד קצת...
ו... אצא לדרך...
אור לייעוד לחלום...
תזרח כוכב ותחכה...
|
בתוך הזמן איפה שהשמש שוקעת לבד.
אני צופה לדרך ארוכה, ארוכה מהבית.
כדי למצוא את הלב הזה העשוי מהבן,
כדי לקבל את פסי הפנים שלך מחוץ מוחי,
כדי לראות את העולם בצורה שונה.
|
כי לעולם לא אקום
ואומר שכחתי.
וכשאראה לא יבכה.
ושליבי יהיה חופשי.
|
לטעום משפתותייך הטעימות.
לטעום את בתולייך התמימות.
לטעום את האהבה שלך כלפיי.
|
שירים שנכתבו נמחקו
אך בלבי הם נחרטו.
|
האהבה שאני חש, חש אותה כלפי
אישה, האישה שעוטפת אותי בתשוקה, חמלה, ואהבה...
|
הזמן קונה אותנו ואת שמנו, בפתח השער
מחכה לנו השמיים, בואי נעוף לעבר הפתח,
לעבר אותו הבית שעם הזמן מחכה לנו ולעוד הרבה אחרים כמונו...
|
לבך הוא לב אהוב.
אך לפעמים הוא
קצת עצוב.
|
פוסע בשדה המוקשים,
צולע לכיוון החיים,
צעקות של אימה וקולות
של בכי נורא לכל הכיוונים.
|
דמעה ועוד דמעה הוא מפיל,
אחרי עוד אחת הוא כבר מחוויר.
|
ליצני הרחוב מנסים
אך לא מצליחים,
להחזיר את חייהם
של אנשים.
|
לפני שכבר אינך תהיי ילדה עוד...
|
זיכרונך ירחף תמיד בליבי,
כשאני בוהה בפסל התמידי.
|
התחיל בבית הראשון,
שם אצייר את תחילתה של הפריחה,
וכיצד בונה היא את עצמה.
|
מה שצריך לבוא יבוא
עם כל הטוב והרע שבו
וזה ישיג גם אותך
קללה או ברכה
|
רק לי, היא סיפור מהמציאות.
מציאות שונה.
מתוקה, לפעמים מרה.
ועדיין, בשבילי היא מציאות.
|
כשהיא מותירה אחריה
שבב של מחשבה ארוכה,
שמייחלת לטוב או לרע.
|
מחפשת מבט, משפט
מסוים, שיחמם את
גופך בערב המושלם.
|
כל חלום שחלמתי...
הגשמתי דרך הכסף!
אך את אהבתך לעולם לא אקבל דרכו.
|
שממה יושבת בלבך,
השממה שישנה רק
בלילות החשוכים והקרים.
|
להתחיל, להתחיל מחדש
את החיים כאשר צופים
בך מלמעלה מחייך אל העולם.
|
לעולם לא אגיד לעולם לא!
חיים ללא שינוי, טיפה בכינוי.
ממשיך לבדר את עצמי, ללא
קושר דימוי של עצמי.
|
מביט אני ילדה,
אך אינך יכולה לצפות לזמן מה,
לבי נמוג משנייה לשנייה,
והנה כבר עברה דקה.
|
מה ששלנו, זה מיוחד.
בדרכים שונים, אצלוב דרכינו.
ובשקט בשקט, ארים ידי, ואגיד
לך שלום.
כמו באגדות.
|
את יופיו של הנוף,
לא ניתן לעקוף.
השמיים אפורים,
כל עוד נפשות בוכים.
|
חלום חלמתי פעם, חלום האומר שאני הולך להתאהב.
|
שומעת בלחש את הרעשים.
אך הכל כל כך מוחש
בין רגליה הנחושות .
|
עינייך הכחולות והסודיות
מזכירות את עיני הינשוף
הנראה פני מלאך.
|
קולך הוא נימה של הנשמה.
זועקת היא כולה כרצונה.
שמיעה אחת חדה עמוקה.
איני יכול לעזוב את המועקה.
|
תמיד אמר אבא.
אבא אמר שאותי הוא אוהב.
אבא אמר תלמד ותצליח.
אבא אמר שחלומות הם מציאות.
|
אני מביט בשנתך
העמוקה, כשאת
רועדת מחום
גופך הנורא.
|
הכיצד החיים מתנהלים?
ישנם חיי אושר וישנם חיי סבל.
ההסתגלות בין שני החיים האלה,
לא מותירה ברירה אלה לחיות,
לחיות את החיים כמו שהם.
|
|
|
בכיינים!!!
עז רדוד נוקם
בחבריו לגן חובה
עם רימון גז
מדמיע
|
|
