|
 14343777 Steelight
נולד בשם היי אתה, וכך חי במשך שלוש דקות, עד שהוריו
הבינו שהוא לא מיקסר עם שלוש מהירויות, שוב.
רק מבצע בזק של יחידת עלית בראש אהוד ברק מנע את
הטראומה. שאר חייו היו אנטי קליימקס.
ולפתע היא מולי. והנה זה חוזר. זה מסוכן, אני אומר לעצמי, מה
אתה עושה פה? אני מנסה לזוז, ואני זז ליד המוזיקה, מזייף
בריקוד. אני חושב על התקופה בה מגעה היה מחשמל אותי, האם היא
עברה, או שלא העזתי לגעת בה מאז?
|
וכל אלה שצועקים, ומקללים, ומנסים להכות, ולדרוש. כל הדמויות
שנהרגו, בכל סיפור שלי, ולו הכי קצר.
|
- אידיאלים זה לא תמיד טוב לכולם.
- אל תפסיק אותי - הם יהיו אידיאליסטים, ואם הם יבחרו, זה
אומר שהאידיאלים שלהם מדברים אל רוב העם, והם לא יתעסקו
בשטויות כי הם לא ידעו כמה זמן יש להם.
- יהיו בחירות כל שנה!
- לא כל שנה. כל שלוש, ארבע מקסימום.
|
דניאל שכב במיטתו וחיכה שהשינה תבוא. אחרי זמן, ניסה לספור
כבשים, הקופצים מעל גדר באחו ירקרק. עוד כבש, ועוד אחד. עד
שאחד מהכבשים נעמד והביט בו. "דניאל" הוא אמר. "דניאל". דניאל
התעלם מהכבש וחיכה שתבוא השינה או שיקפוץ וימשיך הלאה, אך הכבש
חיכך את חוטמו בפניו
|
בגללה הוא עכשיו מת. היא והשקרים שלה. מספרת בעיר כמה אבא שלה,
האדון, רע אליה, ונועל אותה במגדל מתי שבא לו, ושהוא משוגע,
ושהיא לא בורחת ממנו רק כי היא מפחדת שהוא יהרוג אותה. בסוף
איזה גיבור מניאק קונה את זה.
|
היא הרימה את גבותיה כמו שרק היא ידעה.
- אני? למה אני?
- קודם כל, אני רוצה לומר שאני חושב שאת אחת הנשים היפות שאני
מכיר, ובנוסף לכך את גם חכמה, ונחמדה, ומצחיקה -
- לפני שאני מסמיקה, מה הבעיה?
- אני בתול.
|
אני זוכרת איך היית שוכב איתי במיטה בלילות קיץ לוהטים, איך
הייתי מלטפת את כל גופך, איך הייתי מתעוררת ספוגה בזיעה שלך,
וזה היה הריח הכי טוב בעולם, אני זוכרת את כל השנים. אתה יודע,
תמיד הייתי גדולה עלייך. אני עדיין גדולה עליך. כאן הקול הבוטח
שלה נשבר. למה?
|
ושוב מרימה את הנייד. היא אומרת לו שיש כאן מחסום משטרתי.
שאנחנו מתעכבים. שכנראה מחפשים איזה חשוד. שהיא נדפקה. שעם
העיכוב הזה היא לא תגיע בזמן. שהמשטרה המחורבנת הזו. שהיא אכלה
אותה עכשיו. שהכל אבוד. שהיא עומדת למות.
|
פיהוק ועוד פיהוק
כך עוברות שניות הערב
משבי בריזה מן הים
פיהוקיו של יום שמנמן
מצמוץ ועוד מצמוץ
כך עוברות שניות הבוקר
נצנץ-כבה כוכב
מצמוציו של לילה זקן
|
דמייני לך גשר מעל נהר שוצף
ואבניו כולן מילים
וליצן פרוע מדלג מאבן לאבן
מצמיד ומקשר מילים
מנסה לשמח את לבך
ליצן זה הוא אני
|
היא אומרת שאני כבר לא
למרות שאני עוד כן
אני כן
זה נשמע מוזר
אם חוזרים על זה
אני כן
|
מה אתה עושה
הוא אמר לי
מה אתה עושה
כשאתה לא שומע
דברי חכמה
ולא קורא
אני מביט אל תוך החושך
אמרתי לו
גם אני
הוא אמר לי
גם אני
אני ישן.
|
הלכתי בחושך המלטף,
החושך המפתה,
ושוב הרגשתי שאני מתחיל לרחף.
כמו תמיד, זה החל בבטני
כמו שני גושים של ריחוף
כמו תמיד, נסוגו מעי
כמו נלחצים אל צלעותיי
כמו דוחפות אותי למעלה.
|
- לאן לוקחים את כל האנשים הללו?
- מה זה משנה?
- סתם מתעניין.
- משחררים אותם.
- מה?!
- משחררים אותם, במקום שבו הם יכולים גם לעופף, אם ירצו.
|
אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
|
|
2 = 1 + 1
מוגש מטעם
האוניברסיטה
הסלוגנית
'האוניברסיטה
הסלוגנית -
להחכים ברגע.' |
|
