[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי רם יאיר

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
"תגיד צ'ומפי, איבדת את הדרך?" אני שואל.
"אחי, מה נסגר איתך? אתה לא קולט שאני כלב עם אכבר חושים? שים
אותי בדימונה, כן? דפוק אותי על מתקן שוארמה, כן? גלגל 360
מעלות ותראה איך אני יוצא משם חי, וחוזר הבייתה בלי בעיות" הוא
עונה ואני מרגיש איך מתנפח לו החזה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
מתחבאים בשקרים, שמיסדנו.
מנסים לנתב במבוך.
הרחובות שוממים ואנחנו
מסתתרים ומקוים רק לטוב.

פזמון
פה נשרפים דגלי מולדת,
בלהט החמאס.
פגעי עשן, שברי מתכת,
שלום יוצא נכנס.
פצצות בארץ הרותחת,
פגועים בשדה הקרב.

פזמון
איש הכוכים יוצא לאור,
קורע את העיר,
לובש מעיל שחור.

מצב
אנשי הסתם רואים את הלילה,
מתוך בקבוקי אלכוהול, מבועה קטלנית.
הם דנים על עוד כלום שראו במיצג דמיוני,
ועל איך מזדיינת שרית.

פזמון
מתגנבים, מתקרבים למקום,
גדר שהחלידה, אותנו הכניסה,
לארץ בלי גבולות,
ארץ בלי שאלות,
ארץ אהבות.

אכזבה
רקמתי מבוך בתשבץ,
ציירתי לך דרך עם חץ.
מפולת סלעים שיצרת לך,
קיבעה את גופך אל העץ.

פזמון
גבר מושלך לתוך לילה קריר,
מפינות לוהטות, משמיכה וסדין.
איש נאמן שחיפש חטאים,
מטשטש עקבות של פריקת יצרים.

אהבה
רץ בין עצמותייך,
מתקן שברים בעצם.
עף אל בין רגלייך
ומשמן קירות זרועים.

פזמון
תמיד כשמשהו מתפרק,
אני יושב ומתרפק
על מציאות שנשטפה,
בגל אבק והתחלפה,
בתעתוע מנשק.

די, נמאס כבר,
ואני הוא החומר הצייתן בידייך.
די, נמאס כבר,
מבזה ומייצגת את עמך בשקרייך.

הרהור
ליטפתי את הרהורי הזמן המתחדשים,
שיח ישן מיהר להבריא.
אז חיברתי את הרהורי הזמן המחוקים,
קילופים צנועים.
ככה, לא מעיק.

הגות
זבוב נודד רואה הכל,
פורץ בבכי, כי מת הכל.
פורץ בבכי, רועד.
זבוב נודד.

תרמוס את הכאב
ותחגוג את יניקת אשכיך,
עם חיוך הנצחון.

פזמון
המס חומות מבצר,
והתר את הקשרים.
פלס דרכים בהר,
שתול עצים, השקה פרחים.
הפוך את הפחדים,
למראה של החיים.

אהבה
בזרועות אפלות הוא לופת את ימייך,
חונק את יופייך ומפרה תשוקותייך,
עד הכאב המוחלט בעינייך,
עמוק הוא ההר ונסתר.

נוחת בערימות של רפש מיובש,
ספוג ברעלים, שוחה שם כמו בדבש.
האם אתה הוזה, האם אתה מותש,
האם אתה חולם עוד על עולם חדש?

אהבה
קחי יאוש ועצב,
ופתחי להם דלתות.
קחי שקיעה של ערב,
וספרי לה על זריחות.

אמונה
שם צדיקים יתהלכו בשדותיך,
שם בקשות לא יבכו בתחינה.

פסים של לייזר באויר,
אני עדיין כאן.
וחוגגים כולם בעיר
ולי כבר אין עניין.

יחסים
כשאתה בוחר מסגרת,
למסגר את הפחדים,
אל תבחר כל יום אחרת,
לקבע למשמרת,
חלונות סגורים.

פזמון
מתפתה להציע שמיים כחולים,
מתפתה לדבר על ירח.
את חוזרת מתוך עולמות סוערים
ורואה שאני לא פורח.

אהבה
מתמרן בין הסדינים,
מחפש שלוה בזרועותייך.
מעורר בך ריגושים,
הוא שלך, בך, בשפתייך.

אהבה
רעידת האדמה,
לא נדמה כמעט שנה,
ובים סוער תקועה,
ספינת האהבה שלנו.
וחזקה ספינת האהבה שלנו.

פזמון
חם, אני הלילה במיטה, מצפה לאהבה,
שתרים ותפיל ותעיף.
הו כמה חם, אני נוגע בתקוה ומבקש לראות זרימה,
שתזרים ותנעים ותגיב.

הרהור
פתוח לרוחות, פרוץ למעגל.
חידות הים, טומנות תשובות שלוחות בגל.

פזמון
טפטוף הגשם בצפון, קולות המים בכנרת
והגליל מזיז שעון, פורש ידיים לאורחים.

פזמון
אני קופץ אלייך, לדעת שניסיתי,
לדעת אם זה סוף.
אני קופץ אלייך, לומר לך שגיליתי,
לכלוך אפשר לשטוף.

פזמון
מכחולי שנותר, מתפרע ברוח,
מתעד בצבעים רגשות על הלוח,
ממאן לעצור לפקודת השתיקות.

קצרצר
קר איתך,
אמרת לי שאני שלך,
שלחת את חום גופך שכבר קפא,
אני אולי כבר קר איתך.

רוקדים בחיוך של ארנבת,
רוקדים בגמגום מתלהט,
רוקדים בצלילה מידרדרת,
בכמיהה לא מופנמת,
לחפש את החטא.

שכול
הרגל משחית ניצב בפתח,
כותש בלהט את ביתי,
כאן, לא יושבים יותר לבטח,
גוססת, חרש, תקוותי.

שיר שמחה נשכח לך,
איש אפור נתקע בך,
ריקודים מתים.
רעש לך בשקט,
הבדידות שוחקת,
מתאדים תאים.

אכזבה
חושך ואופל נטעו בך חרש,
והאור שפיזרת דעך בדמך.

מחאה
שלום לך פלשתין,
כאן אחיך הכובש ישראל,
האם התעוררת כבר לבוקר אחר,
או עדיין סוגדת לעוד מחבל?

פזמון
שלום מנהל משמרת,
כשהדבקנו פיות בסופה של משמרת
וטעמתי שפתיים צמאות לתגובה,
רציתי לצרוח:" אני מאושרת"
ולברוח איתך לפסגה הקרובה.

פזמון
קנינו חרוזים ביחד,
גרנו במחרוזות.
ישבנו לגלגל בנחת,
וליטפנו גבעות.

מכתבי זעקה רועשים, חלונות שניפצתי,
רזוני שצמח בצינוק, בכלאי שביצרתי,
לא שידרו שיר שחור ואולי כי חייכתי.
סורגים בחדרי כבר חשקו בחיי.

הגות
תראה, איך שעפים האבקנים
ומולידים נבטי צמחים,
על אדמתך הלא זרועה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הרהור
רק את פותחת אותי ומשאירה אחרייך גוויה חרוכה, במסווה של עלה
זית רענן. אם בכל פעם כשאת באה, תשאירי אחרייך מגדל שאוכל
לגדול בו, הייתי מדלג בין עולמות, להביא אלייך את תמצית האושר
העילאי.

מכתב
ילד רגיש, אל תיפול, אל תשקע בתוך לילה אפל, בתהום עמוקה.
שמע לליצן שחוה נפילה, כשלאורך הדרך חייכה מסיכה.

הרגשתי כמו ג'וק המרוסס על ידי רוע ליבם של מיליוני בני אדם.
פרפרתי. פרפורי ליבי זעקו לשמיים. רציתי קצת מים אבל נמוגתי
בינתיים. התכדררתי, כודררתי כדור וכדר, ככדור המכודרר על ידי
שחקן N.B.A שחור וקודר




חם פה...








מרשימותיו של
לוציפר


תרומה לבמה





יוצר מס' 21919. בבמה מאז 7/4/03 20:05

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרם יאיר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה