|
Realms of bliss
Realms of light
Some are born to sweet delight
אני תמיד מחזיק איתי נרות.
בכל דירה שגרתי בה, השארתי נרות במגרות של המטבח.
|
ואמונה תפלה רוחשת
במעלה זרמי הדם
שאולי,
לא לעולם.
|
במסגרת ימים רבים
של חום ושמש להט
|
מוסוליני? שאלתי,
ענית גאריבאלדי
(ככה זה כשבאים מלמטה).
ואני מתכונן למשחק של מחר
"לא היום מחמדי", כי קיבלתי.
|
אני מוזג אותך מתוך בקבוק
כמה שאת יפה כשאת מטפטפת אל הכוס לאט לאט
זורמת בעדינות מתחתיות חיי או נשטפת בסערה
אל תחתיות של אחרים
|
הנה זיכרון דברים של יעקב שבתאי.
והנה על הקיר תמונתך
מחייכת,
תמונת חיי.
|
כמו מכון כושר לאיברים פנימיים
חיים של מישהו אחר מוגשים בבקבוקים עם תויות צבעוניות
נמזגים אל תוך כוסיות מלאות בקרח
|
לא סלע. את לא.
אני אבחר באבן.
כי יש בך רכות מסוימת
(אבל לב אין)
|
משורה ישחרר רק מטוס מאחר.
|
בלילה השתרגו בדי האדר מבעד חלוני
ענני נוצה כיסו פני הירח - חטטים
|
מישהי אמרה לי "אתה הג'נטלמן האחרון בתל-אביב"
|
האור נופל עכשיו לאט
על העציץ והמדף.
הקיר ממול הוא כבר לא
הקיר שעליו תמונות של קמיל פיסארו.
|
היום אוציא עליך את כל האגרסיות שלי שאני שומר עמוק עמוק בבטן
את תהפכי בחוסר חשק לשק חבטות מיניות
|
באיזה סרט זה היה ?
אני לא
מצליח להיזכר.
|
החורף עוד לא יודע שלא תגיע
וכבר עורך שולחנו עננים
לכבודך.
|
פתאום שמתי לב
שהים ממש גדול.
גדול וכחול.
|
חתולים מיוחמים מיללים בחשכת ליל,
מבעד למרפסת ביתי המתקלפת.
אור קטן חודר לחדר מתוך המסדרון
כשהם צווחים את נשמתם אחד אחד.
יללות החתולים ביחומם עולות במעלה מרזב
|
עכשיו אני יותר רגוע.
כמו אחרי התפרצות הר געש.
|
מי לא היתה לו אהבה
משוטט בין קו לקו
מחפש בסבך המלל
מעט מזור לתשוקותיו
|
התיישבתי ערום על רצפה מלוכלכת
מלאה רסיסים וכתמי דם
מתבוסס באדי אלכוהול וחשבתי שהנה
שהגשמתי את עצמי
|
אני כורך חבלים
סביב צואר הברבור
של איימי
|
עכשיו כבר אפשר די.
הנה אנחת רווחה.
זוג עינים בוהות במאוורר ישן.
תלוי על תקרה גבוהה.
|
היום אני אוספת
את הפחיות אחת אחת
ועורמת אותן לכדי מגדל
שלא יתמוטט
שלא יחדל
|
אני מביא בד"כ פרחים לבנים
פרחים לבנים הם נטולי אינטרסים.
בשאר הצבעים מסתתרת אמירה
|
החצוצרה מבשרת כי הגיע יום
בלחש כינורות אנחנו מבקשים מנוחת עולם בשבילך
"Requiem Aeternam" ב-רה מינור.
שתיקה.
|
את רושמת לי שינה עמוקה
לפחות שעתיים בשבוע, פעמיים
ביום אני מסית את השעון הביולוגי
מתמכר לשבחי מלטונין
|
אני בונה בניינים באויר
כשבחלון משתקפת אישה מציירת
אותי בעירום אחרי המקלחת
והיא - לבושה רק תחתונים
בצבע כחול נמתחים על התחת
מוסיפה רקע צהוב לפניה החומות
|
יש לו קטע כזה לאושר שלי, לפעמים הוא משחק אותה ניו-יורקי
להחריד, כאילו עוד רגע תגיע קארי ברדשואו ותזמין אותו ללילה
סוער במיוחד.
ביננו, הוא מימיו לא הגיע צפונית לחיפה. אבל מה זה משנה?
|
כנראה שתשתין זה כמו לעשות פיפי. רק יותר בגבריות.
ואמרתי לה, מיכלי, זה בית כנסת.
איך אני יכול להשתין מאחורי בית כנסת ?
|
מול המראה בחדר האמבטיה,
זאת שניפצתי כשהייתי שיכור
איך שהחיים הולכים כמו גל סינוס
איך שהאביב מביא גל סינוסיטיס
צריך להתגלח.
|
בינתיים אני ארגיע את עצמי עם מאפה פסטו וגבינת עזים
הרבה חסה ועגבניות ורוטב עשבי תיבול.
|
"אישה לעולם אינה מתה מאהבה. אך אם אין לה אהבה, היא דועכת
וקמלה. האהבה היא כח המיחיה של החיים"
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
קשה לי ורע לי
אחד מתשעים אחוז |
|
