|
Fuck it.
I don't want anything to do with it.
Go away.
הלכתי ברחוב עם אורון.
תמיד עשינו את אותה הדרך אחרי בית הספר. צועדים בגאון ברחבי
העיר כמו זוג תיירים ומדסקסים על הא ועל דא.
|
"מאז יש לי חוק", אמרתי לה, "אני לא חוגג יותר ימי הולדת".
|
רק עכשיו, במבט לאחור, אני מתחיל לחשוב על כל הדברים שקרו
בזמן שהייתי שקוע בסערת הרוחות הזאת.
|
אך! אחוות ליל הסדר בבית משפחת שפירא.
כמו בכל פסח, מחליטה אמי כי השנה אנחנו הולכים לדודה שושנה על
מנת לערוך
את סדר פסח.
|
איפה היא, אני שואל את עצמי.
חושב, איפה לעזעזל היא יכולה להיות.
האם אני מדמיין, והיא אפילו לא היתה פה?
איפה היא, לכל הרוחות?
|
על כל אחת אני בוכה
כל אלו שחשבו שאני דוחה
הן כבר עברו שנות אור מאז
ואני נמצא במערכת של דאז.
|
אז ככה,
הנה אני פה,
הרגע התעוררתי.
|
זוהי המיסה למוות,
המיסה נגד החיים.
|
לילך. שיקרתי לך בזמן שיחת הטלפון היום. לא הקלדתי לך מכתב
אהבה באותו הזמן שבו דיברנו.
אני אבין אם כעס וזעם מציפים אותך כעת בזמן קריאת שורות אלה,
את מרגישה שרומית, שנפרצת, וחוללת.
אך אנא ממך, המשיכי לקרוא, יש לי דברים חשובים להגיד.
|
בטח בגלל שאתה רוצה הכרה והערכה בחוגים שונים.
כן זה זה. כל דבר שיגדיל לך את האגו יעשה לך טוב על הנשמה.
אם חושבים על זה, אולי זה המרכיב הסודי שהמיסה לחיים צריכה
לכוון
אליו. חשבו על זה -> אתם יוצרים, מקלים הערכה כללית, האגו
שלכם
צומח, וטוב לכם. אם טוב לכ
|
גראפיטי עם עפרון על נייר.
|
|
|
מי ייתן
ובגלגול הבא
יהיו לך
פנוטיפים של אמא
שלך!
פרובוקטור. |
|
