[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










If I had it all/ dave matthews band

Sometimes I can't move my feet it seems
As if I'm stuck in the ground somehow like a tree
As if I can't even breathe
Oh, and my screams come whispering out

As if nobody can even see me
Like a ghost, sometimes I can't see myself
Sometimes, then again, oh

If I were a king
If I had everything
If I had you and I could give you your dreams
If I were giant-sized, on top of it all
Then tell me what in the world would I sing for
If I had it all

Sometimes I feel lost
As I pull you out like strings of memories
Wish I could weave them into you
Then I could figure the whole damn puzzle out
Then again, oh

And if I were a king
If I had eveything
If I had you and I could give you your dreams
If I were giant-sized, on top of it all
Then tell me what in the world would I go on for
If I had it all

I could take anything
If I had no greed to bring
Only the poison that's tainting the clean
Oh, then nothing

Remembering times much younger than me now
When my breath was light
When the world raised me up kind

And here mother comforts child
Every moment was waking up
But now I've grown tired... out

If I had it all, you know
I'd fuck it up

If I were a king
If I had eveything
If I had you and I could give you your dreams
If I were giant-sized, on top of it all
Then tell me what in the world would I sing
for...

If I were a king
If I had everything, piece by piece
If I had you if i could give you your dreams
If I were giant-sized, on top of it all
Then tell me what in the world would I go on for
If I had it all
If I had it all

If I had it all




לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הרהור
עולה על רכבת, נוסע ליעד לא ידוע. מקווה שהרכבת תביא אותי בסוף
ליעד קבוע.
לפעמים כל כך נמאס לי לנדוד ממקום למקום. המסע הזה מתחיל להתיש
אותי כבר הרבה זמן.
נוסע ברכבת ומקווה שהפעם זה יקרה, שהפעם הגורל שלי יפול ואפגוש
את מה שתמיד חיפשתי.

סוריאליזם
אולי, אולי אנחנו מחכים לשינוי, שמשהו יבוא, משהו שתמיד רצינו.
אבל מה? כסף? אהבה? אושר? אף אחד לא באמת יודע. ואיך נוכל לדעת
כאשר אנחנו יושבים בציפיה שהוא כבר יבוא. לומרות הכל הוא לא
בא. מה לא בא? השינוי. מעניין לאן הוא אבד.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

חיית מחמד
אל היצירה

צמד תמונות
אל היצירה

צבע
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה




בנות הן כמו
מכונות כביסה:
לא משנה כמה
תנסה לא תצליח
לתקשר איתן, אם
תעזוב אותן הכל
יכול להתפוצץ
ולהישפך על
הריצפה, אם
מעצבנים אותן הן
מתחילות ללכלך
ובעצם הדבר
היחיד שהן טובות
בו זה כדי לפתוח
את המכסה שלהן!


DSI


תרומה לבמה





יוצר מס' 21640. בבמה מאז 19/4/03 2:21

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לפיקה ג'וינט
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה