|
 91761849
אבא ואמא שלי סיפרו תמיד איך ברווקות הם היו נוסעים לטייל,
מבריזים מבית-ספר ומריצים דחקות בשכונה בטבריה.
והנה אני - 18 שנה אחרי ... ואני אמור להתמודד עם זה.
|
"זה...אתה עשית?" כן, ענה האל בגאווה מה, היו לי כמה דקות
ספייר ביום השלישי של הבריאה, ופתאום באה לי המוזה, וזה מה
שיצא. איך זה? חשבתי עליך כעשיתי את זה. נו מה ת'אומר?
שאל אלוהים בהתלהבות של ילד בן 4.
"זה...נחמד..." מלמלתי.
|
אני שוכב במיטה - האור שחודר מהתריסים מסנוור אותי , במין מבט
מנומנם אני מביט אל האור .
אני אוהב את זה - שהכל אפלולי בהיר . כשאתה לא רואה כלום והכל
בוהק לך בעיניים - במין מבט מטושטש וכיפי שכזה - אחרי לילה
חלומי שכזה, מחובקים.
|
היא היתה יושבת כל ערב ומחכה ליד הטלפון.
כל בוקר היא היתה הולכת לעבודה,נתקעת בפקקים, אוכלת עיסקית. כל
מה שבני אדם רגילים עושים - אבל בערב,מהרגע שהגיעה הביתה היא
היתה מוריד מעליה את המסכה של הבנאדם, נושמת אוויר, זורקת את
החליפה של העבודה
|
תשתה את זה, היא אומרת לי.
בכוס יש נוזל שחור עם יצורים קטנים, שדונים, ששוחים בו.
זה בשבילך, אני הכנתי... היא מסתכלת לי בעיניים, במבט מחייך.
אני חייב?
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
הלו? מודיעין?
מה המספר של
144?
מקדונלדס? כמה
עולה גלידה בשקל
תשעים?
סליחה? לאן
נוסעת המונית
לתל אביב?
המתחכמת. |
|
