[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 234070812 234070812
אל היצירות בבמה האהובות על פיטר רייליאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המעריכים את פיטר ריילי
Give it all' And ask for no return
And very soon You'll see
And You'll begin to learn
That it's alright
it's alright...




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אוטוביוגרפיה
"תיקו..."
"תיקו??? אני לא חושב שיש לזה תקדים!"
"למה הצעת לשחק משחק שיש בו תיקו??? פוקר היה אמור להיות הרבה
יותר בטוח!"
"כן אבל אז היית מפסיד לי..."
"אבל אולי היית נותן לי לנצח..."

אימה
אני מסתובב בסופר באזור של המוצרי חלב בשביל אמא שלי (שוב
סונג'רתי לקניות) אחרי כמה ליטר חלב ו-4 מילקי אני ממשיך
לכיוון הבשר ואני רואה אותה מולי, אלוהים מה אני עושה?

ייסורים
הטוב והרע הגיעו לפני הגשר למשפט.

כל יום הוא עושה את אותו סיבוב עם האוטובוס כל כך הרבה פעמים,
מ-6 בבוקר עד 6 בערב, אני לא יודע כמה הפסקות יש לו אם בכלל,
אני לא יודע כמה משכורת הוא מביא הבייתה למשפחה, או אם בכלל יש
לו משפחה.

כשהייתי ילד הייתה בישוב שלי חבורה של כמה ילדים חרדים ודתיים
ששיחקו כדורגל והסתובבו יחד כל הזמן. למנהיג שלהם קראו אליקו
הגדול, ובאמת הוא היה גדול במשהו כמו שלוש שנים מכולם.
הסיבה שקראו לו ככה היא כי בחבורה היה עוד אליקו, אליקו הקטן.

"באים החארות?"
"שניה רגע... לא"
"כוס אמא שלהם טוחנים אותנו כבר באיזה 10 דקות"
"מי מחליף, אתה יודע?"
"דוד ורוגלך"
"לא מתאים להם לאחר דווקא..."
"אני יודע אבל עובדה"

אורבן לג'נד
אפשר לראות אותו בלילות גשומים, הולך בין הטיפות.
זו מטאפורה כמובן, אף אחד לא יכול ללכת בין הטיפות אפילו לא
הוא, למרות שלפעמים אני תוהה אם זה אמיתי כל מה שהוא יכול
לעשות ולא מגיע מאיזשהו חלום של אלוהים...


לרשימת יצירות השירה החדשות
סמים
ראשון בא הפחד,
לאט לאט הוא מתקרב.
אחריו בריצה מהירה,
מגיע הכאב.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
בצורה הכי פשוטה, הכי בסיסית, הכי פרמיטיבית - אני עצוב בגלל
מישהי.
כל התסבוכים שלי לא משנים עכשיו, אלוהים לא משנה עכשיו, רק את
משנה עכשיו. את והקסם השחור שלך.

מכתב
כסף, תשומת לב, אהבה, אוזן קשבת - הכל! רק תגיד את זה וזה
שלך.
ותזהר שם, טוב? העולם הוא לא מקום סימפטי כבר.
אני רק מקווה שניפגש בחיים הבוגרים. וכשניפגש, לא תאבד את כל
התמימות שראיתי אצלך בגיל שנה ושלושה חודשים.

זה בדם שלי.
אני לא שולט בזה.
אני הורג את עצמי בדרך אני יודע.
לא אהיה מאושר.
לא יהיה לי כסף.
החיים יהיו מרירים.
אבל אני לא אצליח לשלוט בזה לעולם.

מכתב
למה את בוכה בעצם?
את חושבת שכבר ראית הכל וחווית הכל והרגשת הכל ושום דבר כבר לא
ישביע את רעבונך...
אני מנסה, בחיי שאני מנסה להבין, מאיפה היאוש שלך הזה, שלא
ראיתי כמותו אצל אף אחד, מגיע.

סלחו לי רגע ידידי החילונים אך יש לי כמה שאלות לאחינו חובשי
הכיפה...


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
מוזה.
אין לי.
נקודה.




אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
-הגודל לא
קובע!
-מי אמר?!
-אמאש'ך...


תרומה לבמה





יוצר מס' 42361. בבמה מאז 14/10/04 19:41

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לפיטר ריילי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה