[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 161883091 161883091  
צ'יקיטי


אל היוצרים המעריכים את פז מידן
הכתיבה היא כמו דרך החיים שלי....לרוב אני מרגישה
שרק דרך הכתיבה אני מבינה את עצמי, אני מצליחה
להתבטא ורק ככה אנשים מבינים אותי.....
הכתיבה היא מקום המקלט שלי כשאין לי לאן לפנות..דרכה
אני מביעה רגשות ומחשבות....:)

עידכנתי ת'דפיוצר..ובקרוב אני אוסיף עוד
יצירות..מוזמנים להגיב בכל זמן שאתם רותים:) תגובה
שלכם-למידה שלי לפעם הבאה...
אז תהנו:)
{עודכן לאחרונה ב- 30/06/2005}




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
למה בכתה הילדה הקטנה
שלכל העולם שמחה נתנה
פתאום היא זאת שנהייתה עצובה
ואף אחד לא הצליח לשמח אותה.

אהבה
זהו סיפור ארוך וקצר שלסוף שלו לא נכתב עדיין שום דבר.
מעשה כזה בילד שובב ששיחק ברגשות של ילדה שבה היה מאוהב.


לרשימת יצירות השירה החדשות
הרהור
don't say a word
i don't wanna hear
that you love me
it gives me fear

It's hard to say I'm sorry
it's hard to say forgive me

אהבה
i love you, no matter what i do or try
i love you no matter if you'll die

אהבה
תן לי את ההזדמנות
להסביר לך,
להראות לך
שיש בינינו אהבה
אל תפחד,אהוב שלי
האהבה אולי מפחידה
אבל תזכור שאני תמיד איתך

אהבה
איכה אתה, שקוראת לו אני אהובי?
איכה אתה, שהבטחת להחזיר את חיוכי?
איכה אתה, שהבטחתי לעד לאהוב
איכה אתה, היכן?

איש חלומותיי, היכן אתה?
רוכב על סוסך הלבן
איש חלומותיי היכן אתה?
מגשים לי את משאלותיי

אלוהים
הורס אותנו עם סמים
פוגע בנו עם שקרים
לא בורא יותר ניסים
איפה אתה אלוהים?

הרהור
ואין דרך חזרה
אין לזה הרבה תקווה
ורוצים רק לאבד אותה
ולברוח ממנה
מרגישים צורך לרוץ
ולא לעצור

געגוע
נשאר הגעגוע
נשאר הזכרון
לילדות הרחוקה שם הכל נגמר בתום
נשאר הגעגוע נשאר החלום
אל הבגרות שמעבר לדמיון

ובתוך תוכה מרגישה ת'כאב,
אומרת לעצמה הוא יסרב,
לא יכולה לחזור שוב עם סליחה
הכל נגמר, הגיעה הפרידה.

אהבה
הזמן עובר לאט לאט
מתחיל בוקר חדש
קמה מהמיטה
אבל מושכת כל דקה

יושבת וחושבת
על המילה המדוייקת
על איך לאמר לך
שאני אוהבת אותך

נוסטלגיה
אם רק תחייכי...
כל העולם ישיר בשבילך,
ילדה,

איפה אתה שקראתי לו אהבה?
למה אינך איתי?

עצב
תבכי עלי כשאהיה בקבר
תבכי עלי כשאני אלך
תבכי עלי כשכבר לא אחייך
אבל אל תבכי עלי לשווא

ייסורים
אז לא מדברים,
את הכל שומרים בפנים
כלפי העולם אנחנו אטומים
ואנשים לא מנסים להבין
שאנחנו כמו כולנו בני אדם פגועים
מחפשית ת'תשובה
לכל בעיה

אהבה
בכל העולם עוד לא נמצא
האחד שאהבה ידע
האחד שטוב ליבו גדול
האחד שידע לסבול

געגוע
לזכר ערב שלא יחזור,
כותבת אני מילות מזמור
לאותו החיבוק הישן ממך
לאותו ליטוף של אני אוהבת אותך

פיוט
פרפר כחול יצא לשמיים
פרפר ירוק אל העץ
פרפר צהוב יצא אל השמש
ולהצטרף אליו ממני ביקש

בכל פעם שאתה חולף על פני,
אני מרגישה פרפרים מרחפים מעליי
כמו בועות משונות שבבטן נמצאות
והופכות לי לגמרי את כל המחשבות

רצה מהר במורד הרחוב
מקווה ששוב אני אמצא
את אותם הזכרונות מהעבר
כמו כשהייתי קטנה

סגרנו את הדלת היה דיי חשוך
הבגדים התעופפו באויר הדחוס
נהייה דיי חמים והייתה הרבה זיעה
עד שפתאום אמא באה ובדלת דפקה

כמה דברים יש לי לומר,
ודבר עיקרי אחד לא מוגדר,
דבר כזה חשוב, דבר לא מובן,

מחכה עוד... לנסיך החלומות.
אותו האחד שישלים, שימחק את כל הדאגות.
אותו האביר שיאהב כמו באגדות,
שיהיה הגבר שיספק את התשוקות.

שמש, ירח וכוכבים,
כולם בשמיים מרחפים,
זורקים אחד לשני מילים,
הולכים להם ומתפזרים.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אהבה... זה פשוט... הרגש שמרגישים בפנים...
אז כשישאלו אותכם אי פעם מהי אהבה... אני מקווה שאני הצלחתי
לתת לכם איזושהי תשובה...

היפרדות
כל מה שנותר לי לומר
זה שאותך לעד אזכור
אהוב יקר, היית לי להכל

אהבה נכזבת
את הלב שלי שברת לא פעם ולא פעמיים, ואני פשוט לא ויתרתי
וסלחתי כל יומיים... ועכשיו לא נותר בי דבר מלבד אותה הדמעה,
שעל המצח שלי זלגה...זלגה וזלגה, ובדרך את העור שרפה, כמו טיפת
אש ללמטה התגלגלה....

נשמה אבודה
את ילדי העולם
את החסר ואת המושלם
את האהבה וגם השנאה
את זאת שלי הכי חסרה....




חשבתי להגיש
בג"ץ אבל החלטתי
לכתוב סלוגן.




עמוס מהמוסד
סרבן סלוגן
מכור.


תרומה לבמה





יוצר מס' 36834. בבמה מאז 15/6/04 14:58

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לפז מידן
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה