|
הקולות מתבלבלים ביחד ומתחילים להצטרף קול לקול, תו לתו, אדם
לקהל לקול אחד לתפילה אחת... והחזן מבקש להתפלל עם העבריינין.
|
כל שחור הופך ללובן
כשהיום הופך לצל
כל מילה היא במלכודת
כשבורחים מפני הצל.
|
החורף רודף אחר זנבו במעגלים
מחום לקור, עובר בין גוונים.
והגשם יורד בסחרור של טיפות
מתערבל בניחוח של יין ולחישות.
|
לשד עצמותי מתקרר בשתיקה
בשאגה נטולת מיתרים.
ושתיקה מלחכת בתוך צעקה,
כשאדישות קופאת בעורקים.
|
|
|
בקשר לסלוגן
מקודם:
לא מפחידים
נורבגי עם קבנוס |
|
