|
אפשר ליצור סרט
מהחלומות שלי.
הרבה אנשים יבואו לראות,
חברים יוזמנו להקרנה אישית
עם כיבוד וקפה,
הם יצפו במרקע הלבן
ויחשבו שיש תקלה.
מי יבין את הבדידות
בולעת את הכל בשקדנות, לא להשאיר פירור
|
אוי, המגע שלך
רק בגללו חבל שאין לי אלוהים
|
קערה נופלת כל שבוע פעם-פעמיים
ואף-פעם לא נשברת,
בינתיים
|
צר לי אין הים מביא אליי כיסופיו
|
השילוש הקדוש הנסתר אך נראה
|
לפעמים אני רוצה
לחזור להיות הצלע שלך
|
פעמים כשהוא בא היא נעמדת
על דרגש וצופה על הרחוב
|
מי איש זה
הבא עלי להרגני
וכי נפלאה אהבת אלוהים לו
מאהבתי
|
מפליאה אותי, הפשטות הזו,
כמו זריחה שאין משגיחים בצעדיה ההססניים
|
אנו יודעים לצעוק
כמו בני ישראל במדבר 40 שנה
|
לדויד רואים את הזין,
אף-אחד לא טרח לכסות...
|
אני רואה עדר של באפלו שועט לעברי
|
אני לא משתקפת יותר במראה
רק בצל החשוך ברחוב
|
אני רצה מהר מהר
ואתם לא תתפסו אותי
|
בעיירה הצפונית
ליד הכפר הישן
עומד לו בית בושת
|
כולי - כמקשה אחת - ציפייה מרה,
שלוותי נעלמה ואיננה...
|
איך אפשר
להשתוקק כל-כך
למישהו שעוד לא הכרתי
|
היציבות שלי
היא פיסות שבריריות
שיש ביניהן דינמיקה מתחלפת
|
הכתיבה שלי ממשיכה כל הזמן להתפשט,
היא מסירה מעליה גינונים מיותרים, נימוסי חולין,
קישוטים ואיפורים מפוארים
|
אני מכאיבה לעצמי עם שמך אני מזוכיסטית
|
הנני רבת מלבושים ופנים כזיקית.
עתים מבליחות מתוכי משובות אחותי, מחוות אמי, מחשבות אבי ואני
|
כשאני הולכת למדבר
אני שוכחת את עצמי
במערבולות
|
הים נסתר ומתגלה לי
הוא גואה בי
|
קבעתי איתך פגישה
והאוויר מתוח מחכה לך
|
בשלב זה של חיינו
אנחנו מתים מספר פעמים לא קבוע בשבוע
|
יש ימים שמתחשק לי לאטום את כל נקביי ונקיקיי ולהכריז: אין
יוצא ואין בא.
|
תרצה אותי.
תרצה אותי בטירוף,
כאילו אני הדבר הכי סקסי בעולם
ואין דבר בעולם שאתה רוצה יותר מלשכב אתי.
|
השלט מתעקש שאסור להיכנס למעלית בשעת שריפה.
העשן ממלא את המסדרונות ואני רצה בין החדרים,
אולי מישהו נשאר,
אבל בעצם, מה איכפת לי,
שיישרפו.
|
אני מופיעה מולך
במלוא עליבותי
|
אני לא מצליחה למקד את המחשבות
|
שירת אהבים
נבצר מדפיי להכילה
|
כחתול האם תשרוט
כאדם האם תזעק
|
בשש תיכנס השבת
ואז לא נוכל להדליק את האור
ולראות את השדים שנכנסו לחדר
|
אין בי עוד הכוח להחזיקך על כתפיי
כשאתה נואם את נאומי הניצחון שלך,
עטוף כריזמה מטורפת.
|
אהבת להיכנס אלינו בחושך
רצינו שתאנוס אותנו שוב
|
תעתעת בי
ואולי
תעתעתי בעצמי
|
האוויר ליטף את עורי החשוף
מחליף את אצבעותיך
|
כמה אנחנו מעוגנים במקום הקטן שלנו
|
הרצון לזרוק מילים בוטות מאוד-לא-פוליטיקלי-קורקט לתוך שיר
כמו התאווה הפתאומית בשעת הסקס
|
תבוא תדפוק בדלת תגיד זה אני
|
אין לי די מילים להכיל אותך
|
מאז לידתי אני חשה
עקצוצי פנטום באזור הטבור.
|
השירים שלי זקוקים לקצת שקט
|
נרפאתי.
עכשיו אני נורמלית.
|
גע בפניי והרגש את השדים זוחלים החוצה
|
|
|
תעשה לרעך
מה שאתה לא
רוצה
שיעשו לך |
|
