|
 66645634
הקו בין מציאות לדמיון נעלם כבר מזמן
מנסה לחפש, אך לא יודעת היכן
|
עדיין לא מבין איך נתת לי לבכות
לטבוע לבדי בתוך אותו ים של דמעות
מה שלא נתתי לך, זה לא הספיק
כמה שאהבתי אותך, זה רק הרחיק.
|
נשארת רק צלקת קטנה
ליד עין בוכיה
|
דקה אחת של שקט
והחיים ממשיכים.
|
עוצמת ת'עיניים
עם נשימה כבדה שלא נגמרת
עוצמת ת'עיניים
עם הצרחה ששוב חוזרת
|
לא יכול לעצור ת'גיהינום שמסביב
מנסה לצעוק, אף אחד כבר לא מקשיב
|
עם סיגריה בפה
וכדור בקנה
היום זה רק שנינו לבד
|
זה רק מכתב קטן
שנכתב ביד רועדת
זה רק מכתב קטן
לראות אם את זוכרת
|
זוכרת ת'ימים
איך היינו כה תמימים
חרתתי את שמך על ידיים בוערות
נשקתי למצחך עם עיניים קצת דומעות
|
שוב הם צועדים בשדות השממה
מעלים את הייאוש למשול בשמחה
זורעים את הכאב בתוך חומות של תקווה
מצלקים את הלב עם חצי אהבה.
|
אבדתי במסע אל שפתייך הענוגות
נשקתי ברכות על קצה עינייך הפצועות
גמעתי דימעתך מתוך פנייך הקטנות
שוב חלמתי על גופך הרך והרחוק
|
ילדה קטנה במגרש של הגדולים
ילדה קטנה עם גומות ותלתלים
ילדה קטנה עם תפרים על השפתיים
ילדה קטנה עם בובות ללא רגליים
|
לוקחים את האוטו, נוסעים קצת מהר
בינתיים רואים איך הכל מתפורר
|
סופרים קורבנות בכל שניה שעוברת
לפעמים זה נראה כאילו אין דרך אחרת
השלום התאבד והקטל נמשך
ולמה כבר לא בוכים על עוד קצת דם שנשפך?
|
לכוד שם בפנים בין הרי המצוקה
צועק לשמיים, התקווה נגמרה
הקירות נסגרים עוד דלת חורקת
חיים מתקצרים, ציפור מצייצת
|
מסתתרת מאחורי מסך של געגוע
האושר כה רחוק, שבור ולא ידוע
עוד זוכרת הבטחות, שקרים וגם סודות
זוכרת איך נישקת וקרעת לבבות
|
צועק עוד כמה שורות לתוך שמיים חלולים
נכנס לתפושת שכולכם מכירים
ממסר רגשות, זה מה שקונים
רק ככה תקשיבו לגיהנום שבפנים
|
יבוא יום ולא אפחד לגשת אליו
לדבר איתו פנים מול פנים, בגובה העיניים,
אולי לא בגובה העיניים,אך בכל זאת אגש
אני מבטיח...
|
|
|
אני מבקש, כולם
לעמוד,
חוץ ממך מרגלית,
לך יש פטור!
פקד צדי צרפתי,
במסדר בוקר
אחרון! |
|
