|
נו, אתם יודעים, נעם.
אתה ספוג.
אתה עייף.
אתה רוצה לברוח.
אתה רוצה למות.
|
כל לילה, ישר אחרי שאנחנו גומרים, היא מתגלגלת מעליי, ואומרת
איזשהי הערה שאמורה לעודד אותי.
|
קטעים קטעים של תובנה, נקשרו על ידי חוט מחשתי טהור, ותאוריה
ראשונית משונה נגלתב לעיניו, העצומות. אם נצטרך לתאר את תחושתו
של אמיל לגבי הרעיון החדש בכמה שפחות מילים, נגיע, כנראה לקרבת
המילים "לא מרוצה".
|
בחורף 99', בגיל 12, ראיתי פעם ראשונה את ורטיגו, הסרט הכי טוב
שראיתי.
ההכרה בכך לא הייתה מיידית, מכיוון שבאותה שנה ראיתי גם את
מועדון קרב, וורטיגו נראה לי בזמנו סרט חביב, לא יותר.
|
אני לא אומר שרציתי ילדה. רציתי ילד שאותו אני אוכל ללמד איך
משחקים כדורגל. אבל היא נולדה. והיא באמת הייתה מקסימה. ידעתי
שלאמא כבר לא היה מה להגיד. יכולתי להמשיך לחיות את חיי. בשקט.
רופא. אשתו רופאה. ילדה יפה. משרה מכובדת. חיים פשוטים מאוד.
ממש החלום האמריק
|
|
|
למה יש
אחרי- צהרים
ואין אחר -בוקר
או אחרי- ערב?!
-הצביצ'ים
המומים |
|
