|
 98937358
The marching chorus hit the drums,
As withering horizons unveiling the masks
Of the darned ruler and his frivolity chests.
Helpless as we were we never stopped singing
Until a dead man's chests seized our biddings
|
נאמר קדיש למהלכים במחשכים,
שאת סיפוקם לא ימצאו.
נאמר קדיש לנופת צופי הילדות, שאותותיה
|
אנשים נגדעים בדמי ימיהם,
מרפדים ערגות שפי בנימות שיריהם,
ניתז גיא אונם בסייפי אויב,
תצליל המקרה הנה אורב,
ידיהם משחת נעורת תיגדע וקרניהם
כמשו להם בעוד טרם נודע
|
אשרי הארץ שהפיחה שלהבת ולא גוועה.
אשרי האקלקטיקן, מביא הבשורה,
הריעו בקול תרועה רמה !
|
אני טעמתי מנעמיה,
רקיקי אהבתה כצהלות בשפתיי.
במיטת עלומיה נמו חיי
ובדם ליבי חייה.
|
בו בזמן הגיעה השעה וזועזעו אושיות, סוללת רכבות הגיעה, מסווגת
"איפה ואיפה".
בקול סמכותי זה יודיע: "אתה למחנה" ו..."אתה למשרפה".
במרוצת השנים המגור לא יסור והכאב עדיין מקנן כבזמן אחור.
|
אתה לא חושב שהגזמת "יהודי מלוכלך "?
עד מתי תבכה את האסון הנשכח?
|
הלה מובל במסוד המנוצחים לאחר שרבו עליו ימיו ,
ותישמע זעקת שבר בקרב הוריו - נוכחנו לדעת.....
הוא נפל בקרב.
|
חזית בובות הייתה לי ,
בתמלחת סמוקה מדם ,
מכנסת חטיבות לוחם , בעל כורחם .
|
במובלעת פנים נוצצות ניבטו כל הסממנים , פעלתי נמרצות לתיקון
המעוות ,
אך לשווא אך לשווא. כסוסה עשנה אשר לתבן קיוותה ,אך בעליה
הכריזו : " זוהי למשחטה ".
|
בבואה אל נפשך הן עינייך, ראי לנפש תועה.
הינומת נצחים תעטי לך, אך לא זו לא חתונה.
|
אני אשאל בפה פעור , חנוק מבושה , האם
פיללו מנהיגנו הדגולים למדינה ננסית שלא תבהיר עוזה?
מנת גורלנו היא להישחט במלחמת התשה במאבקי דמים על קרקע קדושה.
|
קורבן שווא, זעק זעקתך!, דובב שפתייך מקבר!.
משל ושנינה בקרן הרחוב, ושיח שוטים מעבר.
אנשים מן הישוב טובעים בביצות השגרה
וסוחר הסדקית מנחית בפניהם מכה ניצחה.
|
טופפו ברגליכם למרגלותיה של גבירה
חסו סביב צלו של אלוה! ,בנקל ימחה
את המטיל סרה!
מוטת כנפיה תיכמש מול צלמון מי אפסיים,
שכן גוי גדול הכה שורש ורבותא תמוש בין הערביים ,
עקדו קרביכם לכבודה של כבודה!
|
שאל אותי הילד
מהו העפר שמולל בידיו?
ואיך אשיב פניו?
האני יודע אותו על כל דגלי אופיו?
|
בין צלעי ההרים ,תלוי ועומד בנתיבה של נקודת דלתא,
פיסה שחורה
מאהבה שמתה.
|
שני מכתמים הספיק לכתוב לפני שמת ,
" שיר לחסדו של האל" ושיר לאינותו".
ועל חברתו חשב , האם היא אוהבת אותו ?
תלה עצמו באילן גדול , כעת מרצד בין תכריכים ,
בין אדמות תחש , תלוליות ורגבים. עוד רבים כמותו ,שואלים,
איפה היה אלוהים?.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
קודם היה 'מן'
רגיל, ורק אחר
כך יצא
,סופר-מן'?
|
|
