|
kiki girl
נולדה בשנת 1985 ילדת אביב וחורף. היא נושמת את
הגשם.
הכתיבה זה הדיבור שלה. שם היא לא שותקת..
שם היא מעריכה את עצמה.
מילים כאוכל את זה מותר להקיא.
והיא מסתובבת חופשי
צוחקת, צוחקת הרבה... היא יודעת זה מוזר מאחורי כל
העצב הזה לשמוע צחוק מתגלגל...
כל חדרה ואנו אומרים לכם מלא בדפים בכספת דברים.
היא מוצאת את עצמה רוצה לנסות הככככללל
מתאהבת לה במגע ובצמח.. פונה לכיוונים חדשים ואולי
גם היא תצמח מתישהו לזה אנחנו מחכים.
והיא אומרת :"אתם עוד תראו, ותגידו:
מהדממה היא שיגשגה"
20 שירים עברו, בסוף השיר ה20 הדלת נפתחה.
הללויה.
נכנס לתוך השממה בחור, העלה עיקבות אנוש הנראות לעין מרוב האבק
שהתפזר בכזאת טבעיות על הריצפה.
הישיר מבט, חיוך ואז: "היי,אני צריך עזרה."
|
כיביתי את האור אני יודעת שלא ביקשת. זה ישמע לך מוזר אבל ככה
אני רואה אותך יותר טוב. אז חכה אל תעלם לי אוקיי?
אתה היחיד שגורם לי באמת לרצות להישאר פה.הקול שלך נעים כל כך.
זה מדהים
|
גבעולית שנקטפה הרגע מתוך השדה שליד ההוסטל. ניסתה לשוות לכל
תנועה דימוי החל מהצלפה עצמית בשוט ועד לחתיכת בשר חי.
|
נעליים אדומות, דורותי,
מי איש הפח שלי? איש הקש?
מי האריה שיצעד איתי?
איפה החבורה שלי?
|
אז אני הולכת עכשיו הוא עוד מעט מסיים להתקלח,
אני עומדת עכשיו לעשות טיול ארוך, בחנויות ספרים ישנות,
ולאהוב שוב ושוב ושוב.
|
אני לומדת לנגן על הפסנתר כמו תמיד רציתי,
אני יודעת שאני אהיה טובה בזה,
כי אני טובה בהקלדות
|
שיעורים על המוח,
שיעורים על חולי,
שווה את הסכום שיכולתי להשקיע באוטו?
|
קו חשמלי עבר באמצע המחשב,
ידעתי שעומד לקרות משהו,
משהו קרה.
|
איזה מישהו עוצר אותך,
חושב שהוא יודע הכל עלייך.
|
אולי אני לא יותר מדי,
ואני אוהב לדבר מלוכלך.
אני אוהב שהיא דוהרת עליי,
כמו סוס יפה
שפשוט אוהב טבע.
|
ציור הזוי
והדיכאון שווה אליי
אנחנו שווים
|
ושוב אנחנו מצטערים,
אורייני כבר לא בין החיים.
|
אל מפריד אנשים.
אל מפריד אהבות.
אל מפריד משפחות.
אל אגוצנטרי
אל מלא אוצרות
אל מלא גוויות.
|
אני יודעת כמה מפלצות מפחידות
הם עושות הרבה רעש, אבל בעצם הם שקטות.
|
עלים, עלים, עלים, עלים
מת, מת, מת, מת
בי, בי, בי, בי, בי
חודר, חודר, חודר
|
אסור לשיר חזק
אסור לצחוק חזק
אסור לזלול
אסור לדבר
אסור להתאבד
|
אני מרגיש חשוף מדי
בואי הנה.
בואי לאן?
שוב פעם לשם?
|
אז התשובה לשאלה
של אלפי שאלות
תהיה לאחת
של כל השתיקות.
|
ואיפה האיש?
אף אחד לא שאל
הוא היה שם לרגע
והוא נעלם.
|
הרוחות שבחוץ נושאות אותי
לאן שאני רוצה
ואם אני אגיד אלייך
אז מה אתה תגיד?
|
ילדה מזכוכית
שקופה ושברירית
היא עומדת ליפול אני אומרת לכם
|
והשליך אותו דרך חלונך
והסיט את הוילון המושלם
הוא כמעט
באמת שכמעט
שנשאר.
|
יש אנשים שבורחים אל עומק
מול מדרגות שנופלות לאחור
ויש אנשים שלא נותנים מנוח
לא לתת לך ליפול
|
בינתיים התנור שורף אותי,
שישרוף,
אולי אז יבואו הדמעות ויכבו אותי.
|
עמוקה היא
בלי מדרגות
או שאתה נופל
או שבאת לחיות
|
הוא רק מחכה לרגע הזה שיקרה כבר,
הוא חושב שאז הזמן יעצור.
|
מטורפת
היא טרפה לה
את כל הדקויות.
מטורפת
היא השאירה לה
מספר קטן של שעות.
|
כמו הצבת במכונת הבובות
תופסת שערה פזורה,
זורקת.
|
כמה בעצם אנחנו אנושיים
כמה בעצם אנחנו מושלמים.
|
אבל מי זה שם מאחורה מושך בחוטים
מי זה שם שגורר אותי אל תוך המעמקים
אני לא בובה, אנ לא ילדה.
|
מסתכל עליי
בעיניים כבויות
יודע שרק פה יש לי לבכות.
|
הכל סביבי עכשיו אפור
הכל סביבי עכשיו שחור
יש ניצוץ קטן שם שעדיין בוער
והוא רוצה חמצן רוצה. כואב.
|
הוא כרגע עטוף בדברים מלוחים,
הוא בטח אוהב מתוק.
|
העצבות של השחור
ביום של מנוחה
יום של אסון
ללא הערכה
מתי הסוף.
|
בלילה בלילה
כשכולם ישנים
היא הולכת לקרוא בספרים,
מרחפת שם
בשורות מיתרים.
|
רציתי משהו חדש
בין כל הסדינים הישנים.
|
עמדתי בחוץ ,
בוחרת את מוצרי הסבל
|
היא הייתה ילדה
עם שאלות של אישה
היא הייתה אישה
עם שאלות של ילדה
|
וליבך כאבן שואבת
בנשימה עצורה
דרך פתחים צרים
נזלת.
דרך פתחים צרים
נכנסת.
|
כי מילותיי הם סרק,
ואת ירית לעברי
יריות אמת.
|
אתה מאושר אושר?
או שאתה שחקן בהבימה?
משחק לך תפקיד של רומיאו ויוליה
|
איך הכאב גורף את עצמו עליי, סימנים חזקים שלא מוסתרים מאף
אדם,
הכלב שמשוטט ברחוב בוהה בהם, רוצה ללקק את דמי, יושב על ידי,
ושותק.
|
האם בחיתוך שערות,זה חותך את החלקים הלא יפים בי?
האם לאהוב מישהו כל כך, כל כך, כל כך, יכול שלא לחתוך גם?
|
כי המילים כן יוצאות כי הם גם ככה תקועות
אז מה זה ישנה כבר
אם גם אתה תהיה תקוע ביניהם?
|
בראיון לעיתונות אמר המנכ"ל "אין ממלכה קסומה".
|
|
|
האם זה האקדח
שלך או שאתה
פשוט שמח לראות
אותי? |
|
