[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 326194696 326194696
אל היוצרים המוערכים על ידי אורי שדה

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
יניב שחר- יליד 1974 בן יחיד לדבורה ומנשה שחר קיבוץ רמת
הכובש.
או איך שכולם כינו אותו ינק בגלל שאמא שלו קראה לו "ינק בוא
ילד שלי" כשבאה לבקר אותו בחדר הילדים. "בוא ספר לאמא איך היה
בבית ערבה".

"איך גדלת איזה יפה נהיית, ממש כמו אבא שלא נדע." זה התחיל
שוב. אבא שלי היה חקלאי איש חזק וגדול עם צחוק עגלגל שכולם
אהבו.
איש לא ידע או חשב שיתלה את עצמו במטע האבוקדו בגלל חובות,
וישאיר את ילדיו ואישתו המומים ופעורי פה אחרי העבודה ובית
הספר


לרשימת יצירות השירה החדשות
רוח מן הים הביאה
לי אותך, למשמע קולות
טופים ומחולות.

כשחשבתי שאוכל להפסיק לאהוב אותך
רדפת אותי יותר ויותר, גם כשניסיתי להתרחק
היית איתי, מבלי לראות אותך הרגשתי
את מגע עורך

היא החלה מנשקת גופי
העייף.
דימעה עוטפת את לחיי
והיא ללא משים לב, מחפשת
את קצה השיר המתנגן בתוכה.

בפה מלא ובשפתיים יבשות
השקתה הם מנשיקות פיה כי טובים
דודיו מיין
בעודה מבינה זאת
הספיקה להתחרט שנישקה ולהתחרט שהתחרטה.

אני רוצה לזוז איתך
ולבכות על כמה שאת יפה.
רואה אותך בפלגי הנחל
ואני קוסם אותך באהבתי.

היה זה יום קיץ,
כאשר שדייך נשקו לשמש,
שעברה פסים,פסים,
דרך החלון.

מחכה ליום שאראה אותך.
תביטי בי, כשעורך רך וזוהר
ושערך נח על כתפי,
עינייך מחייכות אלי.

מילים כמו תמיד
נשארות קטנות
לשובל יופייך הזוהר אלי.

ריח עורך, הרנין את רוחי.
לרגע שליו,בשקיעת השמש הנושקת
לים.




הלכתי לארון
לקחתי צ'יטוס
חשבתי שזה
צ'יפס
בכלל רציתי
במבה

שמן מתחבט
בפילוסופיות
החיים


תרומה לבמה





יוצר מס' 19107. בבמה מאז 29/1/03 16:29

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאורי שדה
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה