[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 
גולדי



לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
געגוע
לא, לא קרה לו כלום. הוא חי ושלם, תודה לאל. אבל איבדתי אותו
כיוון שלא השכלתי לשמור עליו. לא דיברתי אתו יותר זמן ממה
שנראה לי אפילו. האמת היא שהזנחתי לא רק אותו, אבל הוא, כך
עושה רושם, נפגע מכך יותר מכולם.

זכרונות
ביום שישי אחד הייתי בדרך הביתה מהעבודה, אחרי שירדתי מטרמפ.
הלכתי לכיוון האוטובוס, הרוס מעייפות, מבואס רצח (כל מה שהיה
צריך להשתבש - השתבש) וחשבתי לעצמי מה כבר יכול לקרות עוד שלא
קרה.

מסעות
ראשל"צ, התחנה ליד המכללה למינהל, 17:00, פספסתי את קו 5.
ראיתי אותו מתקרב אבל הייתי עם 2שקיות מלאות ולא יכולתי לרוץ.
בעסה. הוא בא כל 25 דקות, ועכשיו צריך לשבת ולחכות.

בלונדון הייתי שמונה ימים. בגלל שהייתי לבד ולא הייתי מחויב
לאף אחד ולשום דבר אז היתה לי הזדמנות ליצור קשר בלתי אמצעי עם
האוכלוסיה המקומית, דבר שסיפק לי לא מעט חוויות מרתקות. מפגש
עם אנשים הוא תמיד מקור לסיפורים, בעיקר אם אלו אנשים מתרבות
שונה.

התחלתי לספר לכם על לונדון, ועל החוויות שלי משם. הנה עוד אחת,
מעניינת במיוחד, שכל פעם שאני נזכר בה עולה לי חיוך ענק על
הפנים. למי לא היה עולה?

זה היה אמור להיות ערב שקט, לאכול משהו אחרי העבודה ולנסוע
הביתה. מי היה מעלה בדעתו שכך ייגמר הערב..

געגוע
סבא שלי חיים היה איש יקר, תמיד אהבתי ואוהב אותו. הוא נפטר
לפני 5שנים והוא חסר לי מאד. איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש
ההוא?

מסעות
על נחל שיח קראתי בספר טיולים. לא ידעתי שיש מקום כזה, ועוד
באמצע חיפה, בתוך שכונת מגורים, אז החלטתי לנסוע. לקחתי,
כהרגלי, יום חופש מהעבודה ונסעתי.

זכרונות
כשהייתי בתיכון, היה לי חבר שקראו לו גולן, שאהב רוק כבד
כמוני. היינו "פריקים". היה לו גם שיער ארוך כמו שלי היה.
הלהקה האהובה על שנינו היתה איירון מיידן, או כמו שהוא קרא
להם: ירון מיידן.

יום אחד, אני בא אליו, והוא פותח לי את הדלת. משהו השתנה בו...

זכרונות
זה היה כשהייתי בצבא. יום חמישי, אחרי הצהריים, קיבלתי טרמפ
לצומת מורשה. ירדתי והלכתי לכיוון תחנת האוטובוס, לקחת אוטובוס
הביתה או טרמפ - מה שיבוא קודם. ברמזור תפס אותי מישהו שהחזיק
ברצועה את הבוקסרית הכי יפה שראיתי בחיי. הוא ניגש אלי ושאל
אותי "אתה רוצה אות

זכרונות
לא זוכר מתי שמעתי פעם ראשונה שיר של שלום, אבל אהבתי את
השירים שלו מהפעם הראשונה ששמעתי אותם. יום אחד יצא לי לשמוע
את "נגד הרוח", אחד השירים הכי מדהימים בעולם, ולא קישרתי שזה
שלום חנוך

זכרונות
ערב אחד עברתי בדרך לחברים דרך דיזנגוף סנטר, כשלפתע שמעתי קול
שאומר לי: "סליחה". קול נשי, חמוד כזה. הסתובבתי וראיתי שהקול
היה שייך לבחורה צעירה וחמודה מאד.

זכרונות
שוב זמזום. חשבתי עוד פעם דבורה. אני מסתכל ולא מאמין למה שאני
רואה.


פתאום...


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
זכרונות
בחטיבה עברתי שינוי קיצוני. מהילד הטוב והחנון שהייתי הפכתי
לנער מרדן ובלגניסט. הגעתי למסקנה שאם אתה טוב, מחרבנים לך על
הראש, וששום דבר טוב לא ייצא מלהיות NICE GUY. אז החלטתי
למרוד.

מערכון
זהו! מישהו צריך להגיד את זה. תחשבו על זה. כמה פעמים החליפו
לו את הכבד, לשיכור הזה?

אנשים אומרים לי את זה לפעמים. זה לא שאני מתכוון להפחיד
אנשים, ובדרך כלל אני ממש אדם רגוע, בסדר ונחמד לכולם, יוצר
קשרים ומתחבר. רק שלפעמים קורה שאנשים מעצבנים אותי, או שמנסים
לתפוס עלי תחת, ואז אני חוטף עצבים ומביא להם מבט קטלני,
שפיתחתי במשך שנים,




יש לי רשרוש קטן
בלב. והוא עושה
לי בעיות. לקחו
אותי לבדיקות.
יש לי רשרוש קטן
בלב. מעניין כמה
זמן נשאר לי
לחיות.


תרומה לבמה





יוצר מס' 26907. בבמה מאז 20/10/03 13:30

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאורן גולדפינגר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה