|
חושב איך גברים אחרים מתחילים איתה, האם היא לבד? או שמא מצאה
חבר? אולי היא כבר שכחה אותי? אולי היא כבר שוכבת עם גבר אחר,
הוא אלוהים כמה שהייתי רוצה לדעת אך כמה שהייתי מעדיף לא
לדעת....
|
אני קובע איתה, מתלבש, מתארגן, בדרך לא מעשן,
שומר על ריח טוב, לפני שמגיע לביתה מבשם את עצמי עוד טיפה.
ומתקשר... היא יוצאת דווקא נחמדה, לא גבוהה, עקבים גבוהים
|
היו היה פעם דביבון שחי בעולם הדביבונים ואהב אותו.
כמו כל דביבון, הוא הלך ללמוד לגן, למד בבית ספר של דביבונים
וכל עולמו סב מסביב לאורך חיים של הדביבונים, וכמו כל דביבון
בבגרותו הוא רב עם הוריו, עם אחיו, הכיר דביבונות אחרות ואף
פעם לא מצא את אהבתו בעולם של
|
והיא מספרת לי שהיא חושבת עליי, מה? למה? למה חתכת? אולי זה
חזק ממך? חזק ממני?
|
עניתי כמו שבחיים לא עניתי, מוזר, כאילו אני כבר באמת יודע מה
אני מחפש, פתאום הבנתי, שכן, אני מחפש משהו ספציפי, ואני אמצא
אותו, אני אחפש אתאמץ, אבל אמצא.
|
והנה האחרונה, שגם אותה מסיבה לא ברורה הזנחתי, שלחה לי מכתב,
כזה מכתב שבאמת גרם לי לתהות מה אני עושה. אולי דווקא הפעם זו
הייתה טעות.
|
אני מכיר אותה כבר הרבה זמן
בכל מיני מצבים ועם כל מיני אנשים.
|
חמש דקות אחרונות, רק שלא יפשלו שלא יפשלו...
ארבע - אפשר להשתגע מהלחץ, תמשיכו כך
שלוש דקות - מתחילים לחשוב שזה הסוף - הטוב
שתי דקות - מתחילים להאמין....
|
הראש צועק, בוכה, משתגע.
הלב כל הזמן מתגעגע.
|
איך זה קורה שאהבה כזו גדולה
נגמרת בשניה...
|
השמש זורחת במלא עוצמתה אך הגוף קר וקודר.
רק הציפיה והתקווה מנסים לעודד ולמלות את החסר
|
מה עושים במצב כזה חסר אונים
איך מתרוממים ומתחילים חיים חדשים?
|
יושב וכותב בשביל להתגבר על הדמעות,
אך הדמעות לא מתחשבות ומתעקשות ללא סוף.
|
לאט לאט החיוך עולה על הפנים,
הזמן מגליד את הפצעים,
אך בלב חסר עדיין החלק המתאים.
|
כל כך הרבה דברים אפשר לעשות לבד.....
כל כך רגוע לבד....
כל כך עצוב לבד....
|
את אומרת שאת אוהבת
אז למה את לא חושבת...?
|
חצי שנה עברה מאז, "הייתה תאונה בין דמיון למציאות"
"יש הרוגים". חצי שנה, ונראה כאילו עברו רק כמה ימים.
|
שוב אני כאן יושב וכותב, אך הפעם בשביל לשתף את מה שבלב.
לא כותב למישהו מיוחד, סתם לכל הבא ליד.
|
מאז שאהובתי הלכה
יש לי פנטזיה חדשה.
|
האקסית המיתולוגית, זו שלא תחזור, זו שתשכח.
זו ששוכבת עם גבר אחר.
|
השמש עלתה ואיתה האור החדש בחיי,
החיוך עולה כל יום מחדש כאילו לא היה דבר.
|
לו רק ידענו כה מעט...
העולם היה מושלם....
|
שוב אני מוצא עצמי במיטה באותה תנוחה, חושב על מה שהיה, איך
שהיה וכמה טוב, כמה חבל שהיא החליטה לעשות את הצעד, כאילו היא
מזדהה עם הממשלה, היא החליטה להתנתקות חד צדדית.
|
כיצד אוהבים כל כך הרבה, אבל בכל זאת הולכים למצוא חבר אחר,
דבר שאתה יודע שלא קיים, דבר שלא נמצא בשום מקום אחר בעולם,
הוא ממש כאן לידך ואתה הולך למקום אחר, לדרכך
|
בבוקר קמתי רענן אחרי שינה טובה, ועצוב, שותה קפה ומדליק
סיגרית פתיחה המעידה על היום המגיע...
|
|
|
את לא יודעת מה
היא מאסה?!
מישהי מזועזעת
קשות מזו שאהבה
את התל אביבי. |
|
