|
אורן דוק יליד 1972,בן קרית-שמונה. הציון המקסימלי
אותו קיבל בשעור ספרות בתיכון הינו 55. סביבתו לא
הבחינה בקשיי הקריאה והכתיבה שיש לאורן. אולם הוא
הכיר אותם ונאבק בהם. דרכו להלחם בקשיים היתה דרך
הכתיבה. הכתיבה עבור אורן היא גם דרך להתמודד עם
קשיים אחרים בחיים, למרות שהוא אינו כותב עלהם כמעט.
בנוסף אורן נוהג לצייר ואין לו מה לומר על כך
אז אם תתקלו בשגיאות כתיב תבינו בבקשה...
מאזין בראשי לצלילי אהבה,
מילות נחמה.
פוחד מהמילה, עוצר המחשבה.
|
עם לשון החם מלקק את כול גופך.
הרכות, הליטוף והחום זורמים לתוך גופי.
|
משוטת במדבר בין סלעך.
מתנשא הרים את,
הרים באדום לוהט.
|
מה לך לי, החופש?
איכן אתה עבורי? קורה לי במרחביך.
נפשי יוצאת להגיע אליך.
|
הוא כל כך יפה
אותו אני רוצה
חום חלק
גולש
מעל הגלגל
אני איתך
יחד נמריא אל על
|
רוצה לצאת איתי?
מבולבל שכמותי!
|
...
סערת לבך מתנפצת לחופי.
עכשיו את שטה על מגדלי.
|
האדם מבקש יציבות בחייו-'סלע'. את היציבות הוא מבקש מאשה
,שתהיה לו- 'את לי'.
רק היציבות תאפשר לו לקבל את שאיפת ליבו ללגום אהבה- 'השקיני
אהבה'
|
אימא שלי, המעיטה במילים.
אולם בצלילים שלה אמרה הרבה.
אההההה- די כבר.
|
לבי מרוחק כהרים הגדולים
צעדי על מדרונותי
בין פרחי לבי
גמעי ממעינות נפשי
|
מפחד מעצמי,
מתי אחדל?
חושש בתוכי,
|
החתך מתרחב
קרן אור פורצת לחלל
קרן לבי
|
משב רוח קטן
נושא אותי אליך.
|
|
|
