[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אור פירסט
האני האמיתי בפוטו רצח


כל התקופה של התיכון הרגשתי רע לגבי עצמי..
חשבתי על עצמי דברים די רעים , אולי בגלל שחשבתי
שאחרים חושבים עלי גם דברים כאלה...
בכל מקרה,בסופו של דבר הבנתי שזה סתם מתוך
שיעמום.....



אנשים!!!!!!
רק בקורת בונה בבקשה. נחמד שאתם רוצים להגיב, אבל אם
לא אהבתם  אל תגיבו כלל!!!!!!!!!!!!!!!!




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
זהו סיפור על סוף העולם, ליתר דיוק 12 דקות לפני סוף
העולם.....

ייסורים
העננים התרחקו זה מה והשמיים נפתחו ואלוהים הושיט את היד
המזדיינת שלו,
רק בשביל רק בשביל לדחוף אותי למעטה וכדי שלא אוכל להגיע איליו

אני חושב שזאת בעצם הסיבה שהתחלתי לעבוד בתור חוקר שלאחר
המוות.
איכשהו הרגשתי קרוב יותר אליהם, מהרבה סיבות, סיבות כמו שאלה
באמת האנשים שהפסיקו להאמין בתקווה לאחר שהיא הפנתה להם את
הגב.
אנשים שסיימו את הכאב שלהם בזמן ולא נתנו לו להתפשט יותר מדי.

פעם הכרתי אחד מה זה מוזר , אחד כזה שאף פעם לא סיפר איך הוא
מרגיש

"יוריקה!" צעק דוקטור קלמפטוף."סוף סוף מצאתי את התרופה
הבלעדית ליתושים בצפון מזרח אוזבקיסטן".
האמת היא שבעקרון הייתי שמח בשבילו, ובשביל כל שאר האנושות.
רק מה , אני הייתי זה שינסה את התרופה הזאת לפני כולם.

תהליך ההשתקמות האמיתי, יכול להתחיל רק כאשר הכל נמצא
מאחוריך...

אף פעם לא הצקתי לילדים חלשים ממני, או זרקתי גוגואים על נשים
זקנות שעברו את הכביש, ובחיים לא הרגתי אף נמלה!
ובכל זאת הגעתי לגיהנום. זה לא שהרגתי איזה מלאך בגלל שלא נתן
לי להכנס דרך השערים של גן- עדן, פשוט לא היה יותר מקום.

יש כאלה שהם שוטרים, יש כאלה שהם עורכי דיו, ויש כאלה שהתפקיד
שלהם הוא להוציא מעולם החיים את מי שעבר זמנו.

שתמיד נראה לכם שלא יכול להיות יותר גרוע

סופני
"זהו!" "איבדתי תקווה " אמר עודד לאסף שישב לידו ולא נראה כל
כך מעוניין ומספיק מרוכז כדי לשים לב ששותפו לדירה נמצא עכשיו
במשבר די רציני. "תקווה למה?"
שאל אותו. "לא יודע, לעבודה שלי , לחיים שלי, זאת אומרת, אני
עובד באיזה משרד שליחויות מעפאן כזה


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
מיהו באמת אלוהים?

לפעמים, אני רואה אותה יושבת שם.
על הספסל הישן ואפור בפארק.
לבושה בגלימתה השחורה, מחזיקה סיגריה, במין אצילות ייחודית
שכזאת שמתאימה רק לה.
היא ניראת שקועה במחשבות של עצמה, מדמיינת עולם טוב יותר.

אנו דובי הקואלה, נמצאים לנו על עצי האקליפטוס ברחבי
אוסטרליה.
אנו דובי הקואלה, אנחנו קטנים וחמודים והשתן שלנו מריח בבריח
ממש אלוהי.

הוא אהב אותה, מכול הלב,
הוא לעולם לא אמר לה את זה......
וכנראה שלעולם גם לא יגיד לה את זה

עצוב? אולי קצת מודאג , מפחד מהשינוי , ושאיך הכל יתפוצץ לך
בפרצוף.
שכולם יעזבו אותך פתאום ותשאר לבד.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה
צילום בצבע


לרשימת יצירות הציור החדשות
אל היצירה

רישום
אל היצירה

סוריאליזם
אל היצירה

סוריאליזם
אל היצירה


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
יציר מחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

יציר מחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה




אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
מה שטוב
בסיגריה
זה שהיא מצד אחד
חומה,
ומצד שני בוערת


תרומה לבמה





יוצר מס' 528. בבמה מאז 24/4/00 8:18

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאור פירסט
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה