|
היה זה לילה גשום, אחרי הריב הגדול של הבנות.
סיגל באה לישון אצל דנה כאות פיוס בתקווה שהן יחזרו להיות
חברות טובות כמו בעבר.
|
אולי מחר אני אשוב לחשוב עליך,
בחורף הקודר, בגשם הסוער.
אולי מחר אתה תבוא לכאן
|
נורא קשה להתמודד עם העולם
כשיש בך הרגשה של ריקנות.
נורא קשה להביט על כולם
כשהמשאלה הכי גדולה היא למות.
|
כל-כך הרבה את נפשו של האחר לא מבינים.
כל-כך הרבה רופאים, אחיות,
שנאלצים שוב כל יום מחדש עוד חולה גוסס לראות.
|
הקרירות שלך מסגירה אותך, והחיוכים האלה הנשלחים מכל עבר כאילו
שהם יודעים דברים שאני לא יודעת. והתעלומה שלעולם לא תיפתר.
|
הלכת לי. באמצע החיים. ככה סתם. בלי כל סיבה.
ואני מאמינה, עדיין מאמינה, שמישהו אחר היה צריך ללכת במקומך.
|
|
|
לזיין בחורה עם
שם כמו אולגה זה
כמו לזיין את
סבתא שלך.
אד המתאבד, ער
כבר 48 שעות |
|
