|
כתיבה היא העמק הכי עמוק שבך,
פורץ דרך מכשולים אין ספור.
המילים שלי יוצאות אליכם מהתהום שלי
יש להן מה להגיד, יש להן חיים.
קחו אותן אליכם, תנו להן מקום בעמק שלכם.
החיים מתו, מה שנשאר הוא תרכובת מצחינה של בשר רקוב ונשמות
אבודות. סיפור מריר מנוקודת מבט של נשמה אבודה.
|
"מה?" שאל בתקיפות מיותרת, "מה לעזאזל עשית לו מטומטמת?"...
נעה רק חייכה ועזבה את החדר. מעניין כמה זמן החיוך שלה יישאר
עם סכין בתוך הפרצוף שלה, חשב לעצמו. הוא בהה בגבי, מאז ההתקף
הוא כבר לא אותו דבר.
|
היא הייתה יפה ומושלמת התלבשה בשלמות על היד
כולם התפעלו מחכמתה ומבגדי הבד
"ממש כמו אישה אמיתית" הם אמרו "אך לא ממש"
היד שהפעילה אותה ויצאה והוחלפה בחדש.
|
הילד השחור הוא בעצם אוסף של פרוזות קצרות על החיים, מהצד
השחור שלהם כמובן, בהם ניתן יחס לחריג, לשונה ולמוזר. הילד
השחור הוא הדוגמא הקלאסית לחיי השונה ולגורל האכזר התוקף אותם.
|
...אז אם תראה ילדה קטנה שיער זהוב ארוך...התרחק ממגעה היא
ילדה רעילה.
|
ושוב אני עומד נפעם מול נפלאות המציאות.
וכמו תמיד, רצף האירועים שהוביל אותי למצב הנוכחי מדהים אותי
כל פעם מחדש.
|
האנרגיות התערבבו לזיקוקי דינור, שטפו את החדר באור אדום ורך.
יצרנו קשר הדוק בחבלים רצופים הנאה
|
זה בוטה, זה מוחצן, זה חובט בבטן ומתפתל, אין מנוח. כאלו הם
הרגשות שבי...
|
איך אפשר לחיות בידיעה שכל דבר תלוי במערכת השעות הלימודית
הזאת? לחיות באי ודאות רק כדי שיהיה יותר קל כשהשיעור הזה
ייגמר. האם החיים מלמדים אותנו להיות אפאטיים לסיטואציות,
מחושבים וקרים.
|
even the deepiest water has buttom
|
its been so long
its been long long time
since we were alone
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
