[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי אופל יה
כמו ציפור כלואה בכלוב שמצאה את המפתח,
כמו נהר מתפתל שהצליח לחצוב באבן,
כמו אהבה- כשהיא מוצאת את האחד.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
"זה לא פשוט, אתה יודע? זה לא פשוט בכלל להיות שמש... "
"מה כבר יכול להיות כל כך קשה? את זורחת, שטה במסלול קבוע
ושוקעת. מה כבר יכול להיות מסובך?" שאלתי ובאותו רגע
התחרטתי... ראיתי איך פניה של השמש מצהיבות ומאדימות לסירוגין
וידעתי שתיכף תתחולל סערה.

התקדמתי עוד צעד ועוד.. זרדים מתנפצים תחתי, מאיימים לנפץ את
החלום... לבי הלם באוזניי, כמעט ומפיל אותי ארצה... ידי
מתרוממת מאליה, מסוככת על עיני הדומעות...

רצים אלי וצוחקים צחוק גדול:" נראה אותך תופסת אותנו!"
ואני רצה אחריכם בנשימה עצורה, תופסת אתכם ומחבקת חיבוק גדול.
אתם מושיטים אלי את ידיכם, מותחים אותן גבוה גבוה כדי שאבחר
דווקא אתכם מכל הילדים.

אני כותבת לך את המכתב הזה לא מתוך כעס, רוגז, או רגשות רעים.
אני כותבת לך את המכתב הזה מתוך הלב.


לרשימת יצירות השירה החדשות
והארץ היתה תהו ובוהו ....וחושך על פני תהום

אתה יודע שאני אוהבת אותך?
אבל לא סתם יודע...
האם אתה מרגיש את זה?

אתמול בערב בכיתי.

חשבתם פעם איך מרגישה מכונית בנסיעה ארוכה במיוחד?
בזמן שהיא מתקדמת על הכביש, מה היא חושבת?

במו ידיי הרסתי הכל

הוא לא ניחש... הוא פשוט לא ידע...
מרוב עיוורון הוא פשוט לא ראה
איך באותם רגעים שחיבקתי אותו
כשהשליך אותי ממדרגות קיומו,
חיבקתי בעצם את עצמי.

לעוף, מעלה מעלה, מבלי להביט לאחור.

מוקדש לילדי ישראל לאור נמצב הבטחוני

מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?"
הסתכלתי מסביב וראיתי רק חול.
"כאן, למטה, אני קצת נמוכה"

ואל עפרך אשוב

בלילה בלילה, כשכולם הולכים לישון
אני קמה בשקט ופותחת את החלון
נושמת את החושך, מביטה בכוכבים
וחוזרת בלחש על מילות הקסמים

יש ימים שהשמש נעלמת מהשמים- מה, לא שמתם לב?


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
פניה
הפעם זה שונה, את קולטת? זה לא כמו תמיד שהעיניים שלך שורפות
אפילו שהן דרך משקפיים ושאת רואה מה שקורה שם בפנים, את כל מה
שאני מנסה תמיד להסתיר

פניה
ומבחוץ אף אחד לא מרגיש ולא רואה מה הולך בפנים ואני נראית כל
כך מוצלחת כאילו הכל בא לי בקלות אבל האמת היא שאני כל כך
בודדה כי קשה לי ואני לא יכולה לדבר על זה כי אם אני אדבר על
זה אז אני אבכה ואם אני אבכה אז סימן שאני חלשה

מה בכלל כותבים על דבר כזה?
לכתוב שהלב כואב זה בנאלי.
לכתוב שהראש עובד שעות נוספות זה ברור.
אז מה בכל זאת כותבים?
חודשיים וחצי זה זמן כל כך קצר וזה נצח.

מכתב
הבטתי בך ובאמת התאמצתי להאמין.
באמת שהשתדלתי להיות חברה טובה ולא לפקפק בדבריך.
נדת בראשך כאות אישור ולא הייתי בטוחה אם אותי את מנסה לשכנע
או את עצמך...

ופתאום שמתי לב שעוד לא כתבתי עליך כלום.
איך יכול להיות שדווקא אותך עוד לא הזכרתי?

הרמתי ידי ואותתי לטרמפ לעצור.

משל
אם רק הייתי יודעת מהו הדבר שגורם לך לזוז.

ביני לביני אני מגיעה להחלטה ומאותתת לו כמו מגדלור

רק מי שהרגיש את הפגיעה של המטאור בכדור הארץ יוכל להבין מה
הרגשתי...
תארו לעצמכם: אתם חיים אתם חייכם, לא מפריעים לאיש, לא מצפים
לכלום...

היפרדות
ידיי מחליקות... אבנים מתדרדרות... טיפות זיעה מרצדות...

אי-שם, רחוק מכאן, מעבר להרים, לגבעות ולנחלים, יושבת הנשמה
שלי.




אדוני הפקח, זה
פטרוזיליה!

נשבע לך!


תרומה לבמה





יוצר מס' 2677. בבמה מאז 18/4/01 11:46

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאופל יה
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה