"ברור שאנוכי מאמינה בהם, אך אני מכירה את כישוריו של הנסיך
לפרק. איני יודעת אם הידיים אצל שתי החרבות שוות הן. אין
ברצוני שאיש מכם ייפגע. אתה הוא חברי והוא מלכי לעתיד..."
"הירגעי, ולנטין יקירתי" אמר גורדי, נשק על לחייה ויצא. הצליל
הבא שהגיעה אל אוזניה היה
כן, היו לו חיים קשים, הוא היה חי ברחובות, מקבץ נדבות, אוכל
מהזבל, מה חדש?
הוא יצא מזה.
הוא ידע מאז ומעולם שאין בור יותר עמוק מהמקום שבו הוא היה,
אליו הוא נולד. טוב... בעצם היה. המקום בו היו הוריו.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
