|
עמרי הוא אחד היוצרים הגדולים של זמננו, אם לא של כל
הזמנים. ביצירותיו הוא משלב את האוטוביוגרפיה האישית
שלו ביחד עם סיפורים דימיוניים, המתמזגים יחדיו
לבליל משעשע וכואב לפרקים על החיים.
חארטה!
כתבתי - פירסמתי.
לא מתיימר להיות משהו שאני לא...
למרות שאני יוצר ענק :)
בביה"ס, בהפסקות, הבנות שיחקו תמיד מחניים והבנים שיחקו
כדורגל. כשהבנים קראו לרחלי לשחק כדורגל, רחלי...עדיין לבד.
כשרחלי והבנים שיחקו סוף סוף יחד, מטח קללות שוגר לעבר רחלי מה
שתמיד גרר מכות ואח"כ את סיום המשחק.
|
"פאפא, דאדה, אני לא יודע איך להגיד את זה - אז אני פשוט
אגיד"
"דבר כבר"
"אני חושב.... שיש לי מנדבוצ'קס"
"מה?"
"וזה לא הכל..."
פאפא ודאדה הסתכלו עליי בעיניים חודרות כשמסביב רק שקט...
"כן?"
"אתם יודעים ממי קיבלתי את זה?" שאלתי בלחץ, מתפלל שיידעו את
הת
|
|
|
דברים שרואים
מקאן לא רואים
מוישי.
אביה האיום. |
|
