|
אין שוטר, אני חותך ליציאה הקרובה.
נראית טוב, עוברת בחציה.
קצת סימנים עם הידיים ויתנו לי לעבור.
|
היינו באוויר
בלי לדעת
בלי להכיר
|
כמו פתיתי שלג
בכדור קריסטל
|
כשמתת לחשתי
אני אוהב אותך
|
תולעים רוחשות בבשרי
אין לי דרך לברוח
אין לי עור
|
בסוף הלילה
אני נכנע לבדידות
שאין לה סוף
|
העשב והרוח אולי
נושאים שביב ממך
|
אז
בערב ננטשנו
לדמעות חרישיות
לקרני שחר קרות
|
עוד מישהי תקטוף אותך
בנשיקה על השפתיים
זה לא יהיה חלום,
אתה תראה
|
את הגלות הבאה נעשה יותר טוב
נלמד מטעויות העבר
נתבולל ישר
|
ביום האדום בו
שפתיך ינשקו את שפתיו
|
נותרתי לבד
מתאבל על ילדי שחיים את חייהם בבית אחר
מתאבל על שנים של זוגיות כושלת,
ועל גילוי האמת
|
אני בוחר בה, בבדידות
בכל יום מחדש
|
אחר כך חלמתי בלילה
איך יש גשם בכל העולם
ואני עף ומביא את הקשת
שמוציאה את השמש מהים
|
שנים שהוא כבר נע בסמטאות
כושל באפלה עכורת סודות
רואה אורות קלושים מתוך בתים
דרך ווילונות, בני אדם ורהיטים
|
אמרו שאנחנו יפים ביחד
בשנה בה השתנה הכל
|
קמטים מפנים מקומם לשלווה
עיני נערה נפקחות בך
|
כשהיא לא איתי
מתפתל להרגיש
אם אני קיים
בשבילה
|
כשתמות, אקבל את מותך בשלווה
אתה מחכה לזה כבר
תוכל לנוח בשקט
לא לדאוג, אין מחר
|
רגלי נטועות
מהוות בסיס
לסיבוב אגן,
שליחת אגרוף
|
כלבים וג'ירפות
הולכים על ענן
ובזהב של האופק
שט לוויתן
|
יש לו עיניים ירוקות
ותמימות ואושר
אני יודע עליו משהו
|
בכל פעם שהלב נשבר
אני מפסיק לעשן
|
לפעמים נדמה לי
שאנחנו החיות היחידות
|
זורקת אלי מילים
כמו חיצים
"זאת את"
ואני הילדה, שלך.
|
אל מה
שנספג מהאור
רועד מהצליל
|
את מצאת אותי
כמו גוזל פצוע
כנפיי מקופלות
|
אישה קטנה
יפה, עיניים מבריקות
|
עוד מעט
הכול ישקע
יתרחק ויתערפל
אל תוך האין סוף
|
עשרים שנה
שאני לא מצליח לכבוש את לבך
|
בלילה היא יוצאת
נמשכת
הרחובות מסמנים לה לבוא
|
כבר לא נשאר הרבה
העשן צורב בחזה
כאבי העבר צרובים בי
בחרתי בבדידות
|
עכשיו, כשהלילה כבר זקן
נשמט כמו שטיח מרגליי
לא נשאר דבר
|
בכנות אכזרית לחשתי לך
את הנורא מכל
עכשיו אני הולכת אמרת
|
תני לי עוד יום, עוד דקה
לנשום את צוארך
לנשק את שפתיך
|
אני לא מבקש סליחה ביום כיפור
לא מאלוהים שלא קיים, לא מאהובי, לא מסתם אנשים שבהם פגעתי
אני לא מברך גמר חתימה טובה, אני לא מאמין בזה
|
הימים חורטים עצמם
על פני, בגופי
עוברים לאיטם או מהר
|
אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
|
|
אתה הוכחה לכך
שלאלוהים יש חוש
הומור!
פרובוקטורית. |
|
