עמרי שונא דברים נדושים. הוא שונא כשאומרים "תמיד
דופקים את השחורים" בתחילת משחק שח-מט כשהלבנים
מתחילים, הוא שונא כשאומרים "היתה לך ילדות עשוקה"
כשמישהו מתוודה שלא ראה שאלתיאל קוואק ושונא
כשכותבים בגוף שלישי בדף היוצר של במה. לצערו מסתבר
שהאח הגדול כופה על היוצרים לכתוב בגוף שלישי. לכל
זה אגב אין שום קשר לתפסן בשדה השיפון.

ובכן, עמרי נולד בלג בעומר (חדי האבחנה שביניכם
בוודאי יבינו שמכאן גם השם 'עמרי') 86 בעיר רחובות
בה הוא עדין מתגורר. מאז הוא מעביר את זמנו בגלישה
באינטרנט, ספורט על כל סוגיו (בעיקר כדורסל, אתלטיקה
וחדר כושר) קריאה והתלהמות על דפי פורום הפוליטיקה
והאקטואליה של אתר זה, בו הוא גם לוקח חלק בניהול
(בפורום, לא באתר). כשהוא לא עושה את כל אלו הוא
יאזין למשינה , לד זפלין או כל להקת רוק קלאסי אחרת
ויצפה שוב בפורסט גאמפ:
"...and that's all I have to say about that...".

לסיכום, הוא אינו מתיימר להיות יוצר מוכשר ולכן אין
טעם בלקטול אותו.

החלום האמריקני פארודיה "את המשחק הזה אנחנו מנצחים" אמר רוברט באמונה שלמה לחבריו לפני תחילת המשחק, "קדימה, ניצחון!" קראה ג'ניס, ואיתה כל החברים, להוציא פול, שהיה מדוכדך מאוד, זמן קצר לפני כן הזמין את שירלי להיות בת הזוג שלו בנשף הסיום, וזו סירבה, כיוון שקווין כבר הזמין אותה.

נהג מונית פארודיה הכל פרוטקציות, יד רוחצת יד, אנחנו בוחרים בהם והם משתינים עלינו, ממנים את הבנים שלהם ואת המקורבים שלהם, אחרי זה מסתובבים ביגואר שלהם ובאיים היוונים שלהם ומה לנו נשאר? אנחנו נהיינו רפובליקת בננות אנחנו, מושחתים כולם פה, כמו איטליה.