|
 75707164
עמרי פונרו, מצנם מכונף.
תיק-תק, תיק-תק,
צלצל לו שעון עם גימור ממורק,
מבין כיסאות, עם מבט קצת תוהה,
הציץ כובען, בידו כוס של תה,
הציץ ובהה וקיפצץ בשיהוק,
"ערב טוב, נכבדיי". הוא אמר באיפוק
|
איני בורא האדם לבדו, אני גם בורא הנחש, ואני הוא הנחש עצמו!
אתם! כל כולכם, שארית פליטה, מחשבה כלאחר יד, הינף אצבע,
אלתור של הרגע האחרון,
צלו האפל של איוב.
|
אני לא שם זין על הפיגועים.
אני אדיש, א-פ-א-ת-י, חסר רגשות, אנדרואיד כסוף ומתכתי שמהלך
בגב ישר בין נחשול האירועים.
אביר של צחנה בתוך ים של ריקבון.
אני האמת.
|
פורטרט של ג'ים מוריסון, כרבע שעה, עפרון על דף
|
|
|
המשפט הזה לא
ניתן להוכחה
לוגית.
משורר הזן מתחכם
עם גדל, אשר,
באך.
|
|
