|
נולד באוגוסט 1978, אופיר מעולם לא האמין שיש בו שמץ
של יצירתיות.
בשנת 1998, בזמן שירותו הצבאי החל לראשונה להתנסות
בכתיבה, אך שמר את כל כתביו בסתר בארנקו, מראה אותם
רק למספר מועט של שומרי סוד.
חודש דצמבר שנת 2001 ירשם כמפנה בחייו של אופיר.
בעיקבות שיחה עם חברו ללימודים (מוזיקאי ויוצר מחונן
בפני עצמו בבמה) החליט לאזור אומץ ולפרסם את כתביו
בפומבי וללא שימוש בשם בדוי. בעקבות תגובות ראשונות
מעודדות החליט אופיר לחשוף את עצמו ואת כתביו
לעולם...
ברגע הראשון כמעט ולא זיהיתי את עצמי.
תמיד ישנם כמה רגעים של הלם כשאתה רואה את הגוף שלך שם למטה
ומבין שאתה מת.
|
במה אברכך, ילדתי הקטנה?
מה בכוחי לך לתת?
|
למה לא כל יום פורים?
בעצם, דווקא כן כל יום פורים.
והמסכה מתפוררת.
|
גלים שקטים של אגם
נוצצים באור בין ערביים
מספרים, בחיוך מרוחק,
על גשמים וסופות ונהר
|
האם אין אחת שתשמע את קריאתי?
אני קורא לך מעבר לזמן ולמרחק. בואי אלי.
|
זה קל לכתוב על עצב, על דיכאון ועל בדידות.
|
הלילה שוב חלמתי עליך.
כמו במציאות, גם בחלום היית רחוקה ממני.
ניראת כאילו בהישג יד, אך למעשה עולם שלם מפריד ביננו.
|
אני מדמיין את חיוכך ביחד עם העיניים האלה ומרגיש קצת יותר
טוב.
מה לא הייתי נותן בשביל להחזיק בך עוד קצת. קרובה אלי. ראשך על
כתפי. מחובקים.
|
אומרים שלילדים אסור לראות סרטי פורנו, כי זה יתן להם תחושה
מעוותת של המציאות.
אני אומר שיש לאסור קריאת ספרי פנטזיה ומדע בדיוני.
|
|
|
ירושה לבן...
משכנתא של 60
שנה
אבויה |
|
