|
ביום שבו נפסיק לנשום
בו לא נרצה עוד
לדרוך אפילו במקום
|
"שחצן ואנוכי
יהיר ופזיז"
עם צרור וטנא שילח אותי לדרך
|
יסתדרו בשורה
יכרעו על הברכיים
|
תהה לו הלב
על עתידו ומרחבו
|
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן.
-ועוד לא בא
לבקר אצלנו? לא
יפה.
אפרוח ורוד
ואנשים נחמדים
מחוף הנודיסטים. |
|
