|
זה קרה ביום בהיר אחד. או אולי דווקא במהלך הלילה. ככה פתאום,
ללא שום הכנה מוקדמת. דבר שאף אחד לא ציפה לו, ואף אחד אפילו
לא יכל היה להעלות בדמיונו. אירוע יוצא דופן, שמרגע שקרה, שום
דבר כבר לא שב להיות כפי שהיה לפני.
השעה היתה מעט אחרי שש בבוקר...
|
אנדי הכיר את ברוס קולמן עוד מהתקופה בה למדו יחד בתיכון,
כשקולמן היה כיתה אחת מעל אנדי. קולמן הגיע ממשפחה עשירה והיה
אחד מהחבר'ה המקובלים. הוא היה טיפוס זחוח למדי וחתיכת דוש באג
רציני. אנדי, לעומת זאת, היה נער שקט, צנום ומעט נוירוטי.
|
הוא לא ידע היכן הוא נמצא. תודעתו היתה מעורפלת לחלוטין. הוא
ניסה להעלות איזשהו שביב של מחשבה או זכרון בראשו, אבל נתקל
בכלום מוחלט. חושך על פני תהום. כעבור פרק זמן בלתי מוגדר, היה
נדמה לו לפתע שהוא שומע מוסיקה וקולות של אנשים...
|
|
|
"רק היום! רק
אצלינו..."
פות מובטל. |
|
