|
קוראים לי נועה אני בת 17, שומעת punk
לומדת תאטרון,כותבת שירים
תקראו תהנו או אל תהנו זה לא משנה
ותחשבו פעמיים לפני כל נשימה כי אולי היא לא שווה את
הבאה.
הן עמדו בפרצופים עצובים,ספק רשמיים ואמרו"אנחנו מתרימים". אני
בספק אם אכפת להן בכלל בשביל מה הכסף או למען איזו מטרת ערכים
הן עושות את זה ,פשוט בשביל להראות טוב,להראות שלמישהו אכפת
מהנכים, החרשים ,האוטיסטים והמפגרים שבטח לא מבקשים בעצמם
שיתרמו להם....
|
זה מנהג די קבוע פה בזמן האחרון כל אחד נרשם במחלקת האבדון, כל
אחד שבא לו להתאבד לוקח מספר הולך לעמוד בתור ונשאר תקוע
מאחור, מחכה לצליל המסנוור ולאור המסנוור שיגרום לו להבין שהוא
מאחר.
|
מינה הייתה נמלה שמנמנה ושחרחרה הכל היה אצלה בסדר חוץ
מהפרנויה הקטנה שלה.
הייתה לה פרנויה מהרגע שנולדה שיש קולות של צעדים מאחוריה והיא
כל חמישה צעדים הייתה מסתובבת לבדוק מי זה, אתם יודעים מי זה?
|
גן חיות לתנוקות,בית שימוש לפרות,יש המון עיוותים במילה
יפה"וריאציות" להגדיר כל מיני מוטציות.
החיים הם סרט אבל ארוך מידי ואי אפשר לבחור רק להיכנס בכניסה
לקולנוע ולהתחיל לבהות גבוה ,לבחון את המסך אחר כך את התרגום
ואחרי חמש דקות אתה נרדם על הכיסא משעמום.
|
חורים בזיכרון,בדמיון ,בבטחון
חורים בלשון,חורים באוזון
חורים בעיקרון,חורים בלבנון
חורים בי ובכל מקום
|
יופי יופי חסה וטופי, אכלתי טופי קיבלתי אופי,מבצע בסופר תיקח
ותיברח שים את הישן במקום וקח אחר שנשאר על המדף יתום.
|
כשאישה פוגשה אישה היא ישר זוממת מזימות בראשה, איך ללכת עם
התחת יותר לצדדים כדי שיסתכלו עליה ולא על זאת עם הציצים
העומדים.
כאישה פוגשת אישה היא ישר מרגישה כמו בלון של בושה, היא מקנאה
בבעל העשיר והיפה ובמקצוע שמי לא רוצה אחד כזה.
|
סבא היה בפלמח
אבא חשב שהוא די תמך, אמא תמיד דוחפת את האוטו בעליות וסבא ממש
אוהב להישתכשך בשלוליות
|
הידיים מורמות עכשיו, אפשר לראות את כל עשר האצבעות מתוחות
ישרות וזקופות, הן מוכנות לקבל את הכניעה...
|
ארור הרגע שבו נתנו לנו חיים
ארור הרגע שבו החלטנו שאנחנו לוקחים
ארור הרגע שבו פרחו הפרחים שהם גורמים לנו להרגיש לידם מסריחים
|
רגל מעץ בוהן מפלטינה
הולכת אבל תמיד צולעת ימינה
|
גוף שלעולם לא יתבגר
נפש שלעולם לא תתגבר
וחברה שלעולם לא תסתדר
כולם תקועים בבור של טמטום והמון הבנה רק שכולם שוכבים שם ללא
הכרה
|
האיש הכי אדיש בעולם עבר היום לידי ברחוב
הוא התעלם ממני אבל אני בחנתי אותו מקרוב
|
מאחורי המסגרת ומאחורי הממסד עומד שם בתמונה אדם ללא יד
הוא לא זוכר כיצד נפלה לו היד אבל ההחלטה גם כבר נפלה,על כולנו
הוא הטיל קללה.כולם אשמים ומי שלא ימצאו משהו גם בשבילו
|
אני אוהבת את החיים
אני אוהבת את ההורים
אני אוהבת אחרים
ואני אוהבת משוררים
אני אוהבת אנורקסיות
אני אוהבת נרקומנים
אני אוהבת כלבים
ואני אוהבת פירומנים
ואני אוהבת מכות
אני אוהבת סמים
ואני אוהבת שפיות
אני אוהבת פלצנים
ואני אוהבת הומלסים
אני אוהב
|
אומרים שאנחנו דור חולה דור חנוק ודור דפוק כל טובי בנינו
במוסדות לבריאות הנפש,כבר נראה שמי שלא מאושפז בהם יותר מידי
מטורלל מכדי שידעו מה לעשות בו.
|
מה שמפריע לי זה שאנשים מוכרים את עצמם
ולמכור את עצמך זה לא רק במושגים של אנשים חופשיים
לעמוד בצומת ולקרוץ לסוטה קשיש ומתיש לעבר המיטה או הסימטה
הזנות היא בכולנו
|
או תודה, תודה לכום שבאתם חיכיתי לכם כבר הרבה זמן.
כינסתי אותכם, כולכם כאן היום כדי להיפרד וכדי להגיד יפה שלום.
אז דבר ראשון אני רוצה להודות להורים שגרמו לי לראות רק דברים
שחורים, לחברים שהיו איתי רק טוב שעכשיו הם נזכרים, לאחים,
לדודים, לכולם,
|
היא מדברת על עצמה בזמן עבר כאילו שכל מה שקשור אליה כבר לא
נחשב לחלק מהקיום יותר. היא מתייחסת לעתיד שלה כאל הזמנה
ידידותית לסחוב עוד קצת את הדרך ואליי היא מתיחסת כאל אדם שהוא
בעצם רק כלי פשוט לממש דרכו את הרצונות שלה
|
יושב עם עצמך שוקע במכוניות שעוברות ליד התחנת אוטובוס שבה אתה
מחכה לעצמך שתגיע כבר.
|
הכל חלה סביבי במחלת האדישות, כמו מחלת ים רק מה שיוצא החוצה
זה לא שאריות של מעיים אלא סתם טפשות שמוחצנת בהמון צחוק
מזוייף, המון אמירות ללא משמעות שצריך לרשום בשבילן מילון
מיוחד שתתהווה להן איזושהי מהות.
|
|
|
אני אוהבת את זה
מאחור!
שרה טבעות.
תגובת מערכת:
אין הנהלת האתר
אחראית על
פלאגיאטים מהשער
הכמעט אחורי של
עיתון העיר. |
|
