|
ילדת מדבר
הם מחכים לי בסיבוב של החיים
כאילו יש פינות בלי משמעות
ורגעים של רעש מכאיבים פתאום
כל כך רצית שהם יגיעו
|
כמו צבע על שכבות שלא מתאימות
מטייחים ומקווים שיחזיק מעמד
אבל הוא מתקלף גם כך
פעם היינו מסדרים את החדר
|
|
|
אחרי שגומרים
לדבר הקול שלנו
ממשיך במרחב.
המילים מתבלגנות
והופכות להמיית
הגלים, לקול
הרוח, לרשרוש
העצים...
אם נפסיק לדבר,
העולם ישתוק. |
|
