|
 
השפריץ לי קפה כשהתיישבתי לראות גיא פינס.
|
איתי קנה היום טמפונים לחברה שלו, היא ביקשה.
הוא אוהב אותה מאוד, איתי.
בתוך תוכו הוא יודע שהיא קצת מתעללת בו אבל מה לעשות הוא אוהב
אותה.
פעם הוא אהב גברים.
|
אצלנו במאהל תמיד קורה משהו מעניין. אתמול, למשל, הכבשים של
אחמד הלכו לאיבוד. מישהו אמר שהן עלו על מוקשים. אחת אחת,
התפוצצו. מסכן אחמד איך בכה, איך בכה כשראה את שלושת הכבשים
שנשארו לו חוזרות מהשדה, מסכן.
|
זה מתחיל בשני קווים מקבילים.
|
יותר מדי זיעה,
יותר מדי שומן,
יותר מדי זיקנה.
|
אתמול כשפתחתי טלוויזיה בבוקר לפני העבודה וראיתי את אבא מככב
באחת הסדרות, לא ידעתי.
עוד לא ידעתי אז.
בחמש הדקות הראשונות של הסרט אבא היה לבוש.
אחר-כך התחיל לזיין בטירוף, כמעט כל מה שזז.
|
הרופא בדק... וכן, אין מה לעשות.
|
לפעמים, כשאני מתעורר,
יש לי קשחת. גם
כתם יבש בתחתונים, גם.
וכשזה נגמר
אז גם אני, נגמר.
|
משבי רוח חזקים באזורים גבוהים.
אפשר להגיד סופות, כן... סופות.
הם נושבים לי ישר בפנים, קרים כאלה.
קשה גם ההליכה.
קשה לי ללכת נגד הרוח.
|
אתה מביט לו בעיניים וחושב, "מה הוא חושב?"
|
פורמת כפתור כפתור מחולצתה.
מביטה בשעון - השעה שתיים.
|
יש שבת שאני מרגיש צורך עז לאכול כל היום, חלה.
בוצע את החלה, לוקח אותה ותוקע חזק בפה. חלה.
מספיג את החלה בתה וטועם.
|
הביצים של לחות,
והם שרות לי שיר.
|
דבר ראשון תתענג על זה.
אח"כ תחשוב. אח"כ תחשוב.
תמצה את התחושה... תסחף.
תהפוך את הרגע להווה מתמשך.
אח"כ... רק אח"כ תנסה להבין.
|
איזה דרמה, איזה סצינה ועל מה.
על מה?
כאילו מה כבר קרה.
מה עשיתי. מה?
קצת רוק.
קצת בתחת.
קצת ארומה.
|
פיצצתי אותו מכות עד שהוא שתק.
ואז פיצצתי אותו עוד קצת.
ככה, שוכב בשלולית של דם על הרצפה, מחרחר, בעטתי לו בפנים.
ואח"כ בביצים.
זה כבר קיפל אותו. הוא פלט קול אנחה רך.
התכופפתי אליו, שלחתי יד
וליטפתי לו את הראש:
אתה רואה, אמרתי לו, זה לא שווה את זה,
|
יש רק דרך אחת להגיד את זה,
תמות.
איש רזה ומיותר!
תמות בנפיחה.
תמות במהירות,
עוד היום אם אפשר
בתקיעה קצרה של נאד קטן.
|
יש דברים שאסור לדבר עליהם.
יש גבול.
יש גבול לכל תעלול.
יש דברים שפשוט אסור להגיד.
זה מוגזם.
|
אני סוגר את העסק.
מכריז פשיטת רגל על החיים.
|
כולם זונות. כן, גם החיילים שלנו בצה"ל.
|
אח, ריח של קפה. יש יותר טוב מזה?
|
אני מחזיק את התמונה שלך וחושב.
אח... מישקה, מישקה שלי - אהובתי היקרה, לאן הלכת?
ואיפה את עכשיו?
|
לא רק שאני לא צם ביום כפור, אני אפילו יותר נהנה מהאוכל.
הטעם יותר משובח.
אולי זה בגלל שכולם רעבים.
אני מרגיש כזה מיוחד ויפה. נדמה לי שכולם לא ישרדו את היום
כפור הזה ורק אני אחיה לבד בעולם.
|
עצרתי לפוק בדרך הביתה.
לא רציתי שהוא ישמע.
גם לא רציתי שזה יראה ברור שעצרתי לפוק אז ניערתי רגליי כמשחרר
את שריריי מהליכה ממושכת.
עשיתי עצמי מתכופף לשרוכים כשהלחץ גבר.
|
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-אה, אני רואה
לאן זה הולך.
אפרוח ורוד. |
|
