|
נסעתי באוטובוס והסתכלתי מהחלון החוצה, הנוף התערבב לי מול
העיניים ונראה כמו שטיח ירוק-חום-צהוב מעורבב כזה, משהו לא
ברור לכמה שניות זה די הפחיד אותי אבל אחר-כך זה הזכיר לי את
את עצמי באותו הרגע אז ככה שנרגעתי.
|
זה לא שאני גזען, באמת שלא - אבל מה לעזאזל יש למרוקאים האלה?
אוקיי, אני יודע שזאת לא פתיחה ממש מוצלחת - דבר ראשון אני
עלול להידקר, ודבר שני המשפט הראשון הוא קצת גזעני, והרי
הכרזתי על עצמי כאחד שלא דוגל בתורת הגזע.
|
עצמתי את העיניים ונרדמתי, ככה בקלות כזאת, כבר מזמן שמלאך
השינה לא עשה עמי חסד שכזה.
ואז הופעת, במלוא הדרך. בימים האחרונים כבר פחדתי שלא אחלום
עלייך יותר, אבל הנה הלילה באת אליי, ואת יפה כמו במציאות,
והריח - אוי הריח שלך... אני יכול להשתגע ממנו
|
עוד יום עובר, ובשבילו דבר לא השתנה,
עוד לילה קר, והיא לבד ממתינה.
הרוח נושאת את ריחו למרחק,
הוא שומע בת קול, הוא מריח אבק.
אולי זו היא שמתקרבת אליו,
היא עוצמת עיניים ומגיע הסתיו.
|
אם היית כאן איתי בטח היה לך איזה פתרון
או שפשוט היית מחייכת ואומרת "אוהבת אותך המון"
|
הדמעות נאבקות, אבל אני אנצח.
הבטחתי לך לא לבכות, ואני חייב לנצח.
למרות שכבר הפסדתי.
אותך.
|
היום ראיתיך בעיניי אחרת,
עמדנו קרוב, האם את זוכרת?
|
וכשאתה עוצם עיניים,
גם שם אתה לבד,
כי כשאתה באמת בודד
אפילו החלומות שלך יתומים
|
וגם לנו אין זמן, או שאנחנו סתם עצלנים
החיים עוברים לנו מול העיניים, הזמן לא עוצר
אז תקומו עכשיו, בזה הרגע, ותעשו משהו אחר
|
פתאום נעלמת,
בלי להגיד לאן,
בלי לומר אם תחזרי,
פשוט נעלמת.
|
לא אשמים אתם במותי, כמו שלא אשמים אתם בחיי
רק בצביעותכם אתם אשמים, רק בדמעותיכם המלוחות
|
אני רוצה לצעוק. לשבור כבר את הדממה המזויינת הזאת. אני רוצה
לשבור את הכלים. אני רוצה לפשוט את עורי. אני רוצה אותך.
מבטיח לעצמי שזאת הפעם האחרונה שאני מתאהב.
ויוצא לחפש את אהבתי הבאה.
|
לכל אחד יש את החוט שלו והוא בוחר כיצד להתקדם לאורכו. אני
יודע שכל זה נשמע מופרך ואולי יש כאלה שלא ראו את החוט שלהם
מעולם, אבל הוא שם, תאמינו לי.
|
אני חושב שהגעתי לגיהנום. וזה די מוזר כי אין פה להבות שורפות
או שטנים עם קרניים וקילשונים, והסביבה אפילו די דומה
לתל-אביב, ובכל זאת אני די בטוח שהתעוררתי הבוקר לגיהנום.
|
ראיתי אותם בוכים בטלוויזיה, הסתכלתי להם עמוק בעיניים וראיתי
את העלבון דרך המסך המרצד, ראיתי את הכעס, את הלהבה השורפת
שנלחמת בדמעות הצורבות.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
תגיד, מה קורה
אחרי שמתים?
בדיוק מה שקורה
לפני שחיים |
|
