|
יש לה חלום
יום אחד לקום ולראות
את הזריחה מבעד לחלון.
ולא ליפול עוד,
ולא לזכור.
אבל קודם היא תצא למסע.
היא תמחק את כל הזכרונות הרעים
בין אם זה השקרים,
בין אם איך לקחו לה את החיים.
ואז היא לא תיפול עוד,
ולא תזכור.
ויש פה אדם,
למה הוא לא מתייחס.
"מה, אתה לא שומע?"
|
הוא מעליה, והיא שוכבת שם
מתפללת שיעבור.
|
|
|
צואה במוזיאון
זה לא אמנות.
ואין כאן מקום
לדיון.
צואה במוזיאון
זו פלצנות
לשמה.
או ליתר דיוק,
חירבון.
הדחליל בעליל |
|
