|
איש נטול רגשות הוא היה, או לפחות כך חשבו שהוא. איש קשה וקר
שטרח המון כדי להסתיר את רגשותיו הטמועים בתוכו עמוק עמוק,
גבובים באלפי רבדים זה על זה.
|
בלילות הם יורים בי דרך חור המנעול שבדלת. כל הלילה הם יורים
בי צרור אחר צרור ללא הפוגה. הכדורים נתקעים ליל בתוך הראש,
יוצאים דרך הצד השני ולבסוף מתפוצצים בקיר ונעלמים.
|
היום הקשה ביותר בחיי היה היום בו האושר נעלם. זה קרה
בפתאומיות. לילה אחד הלכתי לישון מלאה בשמחת חיים ולמחרת בבוקר
כשהתעוררתי הכל נעלם.
|
אני יושבת מול המחשב ומשחקת טטריס. לבנה אחר לבנה נופלת ואני
מסדרת אותה במקומה, דואגת שהכל יהיה מושלם, שהמבנה שאני יוצרת
לא ייפגע. פתאום זה קורה מאית שנייה של חוסר ריכוז ואבן אחת
מפספסת את מקומה...
|
עד היום רענן לא יודע מה קרה באותו בוקר של יום שלישי רגיל
לכאורה שבו הרגיש מין דחף לא מוסבר לשבור את השגרה. אחרי שנים
רבות כ"כ בהן התנהלו חייו בצורה קבועה, לא ידע רענן מה עליו
לעשות כדי לשבור את השגרה שלו. לבסוף החליט רענן ברגע של דחף
רגעי לשחות אל האופק.
|
ואני הנני קטנה מול עולם נרחב של כאב ודממה
מחפשת מפלט, מחפשת עיר מקלט
לברוח לשכוח. רוצה לצאת מתוך אוויר העולם
|
אני רוצה להכיר ולדעת אותך מקרוב.
לחדור בעדינות אל תוך נימי נפשך.
לראות ולהבין כל רגש שזורם בתוך גופך.
לזכות ביכולת לחוש בכל רטט שחולף בלבך.
כל צמרמורת, כל תנועה קלה הנובעת מתוך נשמתך.
|
|
|
אני לא מבין
בשביל מה לגור
על יד מכתש
רמון, הריי זה
כאילו להגיד
בזיין שלי העולם
אני גר ליד
איזור פגיע
במיוחד ולא אכפת
לי...
הריי נפל שם דבר
לפניי מליונים
על מליונים של
שנים, למה
להתגרות בגורל?
טיפשי ולא
לעניין, נראה לך
שמישהו יגור ליד
בניין התאומים?
או על יד כיכר
רבין? או על יד
הירקון?
אחמד אחמד, פקיד
במשרד הפנים,
מסביר פנים
לאזרחית. |
|
