|
 העיניים של החתול שלי
מדברות בשבילו
כמו שהמילים בכתבים שלי
מדברות בשבילי
מיאו
גרגור |
כבר שנה לא כתבתי כאן,
ועכשיו -
מובטלת מעבודה ומנסה להחזיר עטרה ליושנה,
אני חושבת לעצמי בינתיים:
אולי כמו יין -
הטקסטים רק השתבחו...
ואולי לא :-)
"נו, דלית!!! תמסרי כבר!!!" קטעה את מחשבות השנאה העצמית שלי
צווחה של ילד עם קול מתחלף, כזה האופייני כמובן לגיל ההתבגרות.
בטח שדלית מסרה. ואיזו מסירה! הקצינה הביאה בעיטת שפיץ קטלנית,
שפגעה בקו ישר בקיר שלי ושודרה לי ישר לתוך הראש, בדמותה של
מיגרנה חדשה.
|
...בחרתי בסוודר השחור, שיסווה את האף האדום והדואב שלי.
באמצע ההתפתלות עם השרוול השני שלו (כמובן שהוא היה הפוך - מה
שלא מנע ממני לנסות ולהלבישו בכח) נשמע צלצול בדלת.
ואני, נאבקת בשרוול, קיפצתי בעוקם לעבר הדלת.
...פתחתי את הדלת ושם הוא עמד לו, זקוף, גאה
|
נכון, הסיפור אמנם קצת ארוך, אבל לפחות תנסו להתחיל ולקרוא...
:-)
ותודה כבר אמרתי?...
|
אני מסכלת רגליי לצד השני באיטיות רבה, מקפידה לבצע חיקוי
מושלם למקור ההשראה שלי, שרון סטון, ומגלה איך סנטרו נמשך מטה
בפליאה ועיניו נפקחות לגודל של שני כדורי פינג פונג.
|
"את יודעת מה? לפחות לא רק לי יש כאבי ביצים בגלל האובססיה הזו
שלך של 'לא להכניס את הנקניק לפה' "
"ס - ל - י - ח - ה ? ? ! !"
צווחתי בהלם מהמרפסת, תוך שאני מנסה במקביל להחזיר לעצמי את
הנשימה (לאחר שנתקעה לי ה"שאכטה" בריאות),
|
"אנו מודים לך על פנייתך לחברתינו... לצערנו, אין
באפשרותינו..." אני מדקלמת לי בתוך הראש את הנוסח המוכר, אליו
הפכתי אדישה מאז שמספר המכתבים הללו, שהגיעו לביקור ניחומים
בתיבת הדואר שלי בתדירות משתנה, התחיל להימדד בעשרות.
|
עיניים טורקיז עמוק, כים סביב אי בודד,
שפתיים רכות, כחול החוף הדק,
וידיים עוטפות, כשיחי מטפס טרופי ירוק עד.
|
באמצע החיים,
דילן עוטף אותי בבלוז מונוטוני,
ומעבד התמלילים מאזין למשנתי
|
כמו מכשפה ברכבת השדים,
בלונה פארק של הילדים הגדולים...
|
לפעמים, כשאני עוצמת את שלי,
העיניים הגדולות והיפות שלך מביטות,
עמוק לתוכי.
|
מכה קשה בבטן הרכה
התנחלה בי
|
בסרבל עבודה
תפתחי את דלת הברזל
|
וכל הלילה נשמתי אותנו,
דרך כל גופי,
חיה שוב את הגוף שלא ישוב.
|
כפות עדינות
מנגנות בקלילות על רצפה קרה
את דרכן
|
לקחתי פטיש, ומוט לו ארוך,
ריסקתי פרצוף - הוא שלי,
|
ניתן לזמזמו בכל שעות היום
|
אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
|
|
נחירים הם רק
יציר הדימיון.
-האן סולו |
|
