|
היא... וגם.... אבל...
ילדה בעולם של מבוגרים, מבוגרת בעולם של ילדים,
אישה, בתוך גבר, בתוך אישה. אוקסימורונית להנאתה.
נכון שזה היה כיף?
מקווה לטוב, ומקנאה בכולם.
אחחח, הנעורים.
צאו וראו
מגלגלת את הסרט אחורה. שלג.
והכל מתחיל מהתחלה. או מהאמצע.
|
מאבדת תאי מוח בקצב מהיר
הצילו
|
רק מילה אחת לשמוע
ושלוש להגיד
לפני שזה נגמר
|
הוא מסתכל אלי בעיניים נוגות, קצה של דמעה בפינת העין. אני
טובעת בכחול.
"גם אני רוצה להיות חופשי. תני לי למות"
אני לא יכולה לעזוב את ידו.
|
היסודות שלי בורחים מהעור המבוקע.
הכאב הזה, המתוק.
|
למה לי לתת
לתת את
הכל
ומה זה יתן לי?
|
אני ואתה מתחברים
מחליפים
סחרחורת של נוזלים ואישונים מורחבים
|
להתבגר זה חטא לנפש, אך הפיתוי היה גדול מדי.
ניסיתי.
|
תום בתוליי וסומק שפתיי
ליטרת בשרי תכפרנה
כלום ליבי לא מספיק?
|
את אהבתי לך שזרתי
יום וליל
ואותה חבשת לראשך
|
אני רואה את קימוריה בוהקים, אדום לוהט.
פי מתמלא רוק ואני מלקק שפתי.
היא בשלה עכשיו, כן.
|
כוכבים נופלים בשמיים שלנו, בוערים ובוערים עד שנגמרת האנרגיה.
ואז
כמו השמש יום אחד
|
הורדתי את תלתלי אחד אחד. אחד אחד נפלו חלל על הסדין הקר שעל
מיטתי. בערך ב-2 בלילה.
כשסיפרתי לך למחרת, בכית. למה בכית? זה בסך הכל שיער.
ואתה אומר שאני לא מבינה, אבל אתה לא מספר.
אחר כך גזרת את תלתליך שלך. אני לא בכיתי. למה שאבכה?
|
ממשיכה הלאה, בערך אבל לא בערך, תמיד מקווה שהעבר ידפוק לי על
הדלת. או שלפחות ירים טלפון?
|
אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
|
|
